ע"א 2434-12-13 תמיר נ' ישר - אובוז נכסים ואחזקות בע"מ

1.            לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עזריה אלקלעי) מיום 14/10/13 בתא"מ 2524-08-12.

2.            התובע הגיש בבית משפט קמא תביעה על סך 75,000 ₪ בגין משלוח 71 דברי פרסומת לתובע בניגוד להוראות סעיף 30 א' לחוק התקשורת (בזק ושירותים) התשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק"). 

3.            לאחר שמיעת עדויות, לרבות עדויות מומחים, קיבל בית המשפט את טענות התובע ולפיהן, המתחם "tamir.co.il" הוא בבעלות חברה אשר התובע הוא איש הקשר שלה והוא המשתמש בתיבות הדואר אליהן נשלחו דברי הדואר במחשב אליו הגיע הדואר.

כמו כן קיבל את הטענה ולפיה מדובר ב"דבר פרסומת" כמשמעותו בחוק וכי אין מדובר ב"הודעה מותרת" כמשמעותה בסעיף 30 א' (ב) לחוק.

               בית המשפט מצא, כי התנהלות התובע אינה תמת לב במובן זה שלתובע יש מספר רב מאוד של תיבות דואר, תוך יצירת הגדרה "catch all" אשר מובילה לכך ש"דואר הזבל" שהוא מקבל גדול באופן משמעותי מהמקובל אצל אדם מן היישוב, כמו כן לא ביקש מהנתבעת להסיר את שמו מרשימת הנמענים ועל כן הופחת הפיצוי הסטטוטורי לסך כולל של 10,000 ₪ בגין כל ראשי הנזק.

בית משפט קמא לא פסק הוצאות.

4.            ענייננו בערעור בסוגיית גובה הפיצוי.

השאלה המרכזית היא:  האם כאשר בית משפט פוסק פיצוי לפי החוק, עליו להפחית סכום הפיצוי למי שהוא בעל מספר תיבות דואר או למי שלא מסיר את עצמו מרשימות תפוצה? והאם ניתן לראות את מי שהוא בעלים של מספר תיבות דואר או את מי שלא מסיר עצמו מרשימות תפוצה, כתובע שאינו תם לב ועל כן יש לפסוק לו סכום פיצוי מופחת.

5.            הערעור הוגש בחודש דצמבר 2013, ובית משפט קמא איזכר בפסק דינו, (סעיפים 123 – 125) פסיקה של בית משפט שלום / בית משפט לתביעות קטנות, שניתנה בסוגיות דומות.

בין היתר הסתמך על פסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות בת.א. 55492-08-10 אילן חזני נ' גו 443 בע"מ שם נדחתה תביעת עו"ד חזני - התובע לאחר שנקבע, כי התנהלותו אינה תמת לב.

פסק דין זה בוטל לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה לבטלו בבית המשפט המחוזי.