ע'אלנבי(אסיר) נ' פרקליטות מחוז דרום

פסק דין

1.התובע, המרצה עונש מאסר, הגיש תביעה כספית בגין אובדן ציוד בשל העברתו מכלא קציעות לכלא נפחא, כאשר לאחר מכן הועבר האסיר לכלא רמון.

2.לטענת התובע, ביום 10.1.12 הודיעה הנהלת כלא קציעות לאסירים שהוחלט לסגור את מתקן הכליאה והם נדרשו להוציא את הציוד שלהם למשאיות ויום למחרת הועברו האסירים עצמם מכלא קציעות לכלא נפחא.

התובע טוען כי הציוד שלו היה ארוז בשלושה תיקים, כאשר בכלא נפחא נמצאו שני תיקים בלבד. התובע טוען כי התיק החסר הכיל ציוד הכולל מכונת תספורת, מכונת גילוח, משקפיים, סנדלים, מאוורר, מפזר חום, מוצרי קנטינה, מנורת לילה, ווקמן, בושם ומשחות, מעיל, חליפת שינה, קומקום, מראה, טרנזיסטור, בקבוק שמן זית, אוזניות ומטען.

התובע הודיע לטענתו לסגן מפקד כלא נפחא על התיק החסר, אולם נאמר לו כי תלונות יטופלו לאחר מכן.

לאחר שהות של כ – 20 ימים בכלא נפחא הועבר התובע לכלא רמון ועם הגעתו לכלא רמון פנה התובע למפקד אגף 5 בכלא רמון בבקשה לטפל בבעיה.

בדיון בפני 6.3.13 ציין התובע כי לפני כחודשיים נמצא התיק ובתוכו ששה דברים – מכונת תספורת, מנורת לילה, קומקום, שתי מראות, ווקמן ומכנסיים.

3.לטענת הנתבעת, ביום 11.1.12, במהלך העברת אסירים מכלא קציעות לבתי סוהר שונים ברחבי הארץ, במסגרת פינוי מתחם כלא קציעות, העמיסו האסירים את ציודם על משאיות.

ביום 24.1.12 קיבל התובע מאפסנאות כלא נפחא כבל מאריך, מנורת לילה, דיסקמן ורדיו ומדובר בחלק מפרטי הציוד שלטענתו נעלמו לו והוא אף חתם בחתימת ידו על כך (נספח א' לכתב ההגנה). כאשר הגיע התובע לכלא רמון ביום 26.1.12, הוא נקלט יחד עם מכשירי חשמל, הנעלה, ביגוד, כלי מיטה, לבנים ועוד. התובע חתם על מסמך המכיל את רשימת הציוד שנקלטה איתו לרבות מעיל, פיג'מה, ווקמן וסנדלים שלטענתו נעלמו לו (נספח ב' לכתב ההגנה). לטענת הנתבעת התובע לא הוכיח כי הציוד שלטענתו נעלם לו היה ברשותו טרם המעבר ואין כל תיעוד לתלונה בדבר העלמות רכושו במהלך המעבר. מתיק התובע עולה כי התובע לא ציין בפני אף גורם באגף ביום המעבר או למחרת כי נעלם רכוש.

הנתבעת טוענת כי התובע השתהה למעלה משישה חודשים עד הגשת התביעה ולא התלונן על קרות האירוע בסמוך אליו.

הנתבעת טוענת כי על פי פקודת הנציבות שמספרה 04.33.00 קיימת תקרת אחריות שב"ס על סך 1,000 ₪ לכל היותר בגין ציוד אישי לאסיר.

יוער כי במהלך הדיון צורף נספח א' לפקודה, אולם לא צורף כל מסמך ממנו ניתן ללמוד על הגבלת הסכום האמורה.

לעניין המשקפיים טוענת הנתבעת כי מאושר להחזקה זוג משקפיים אחד וכי ביום 14.3.12 ביקש האסיר להחליף את זוג המשקפיים הישן שברשותו בזוג חדש ומכאן שהיה ברשותו זוג משקפיים (נספחים ג/1 ו – ג/2 לכתב ההגנה).

4.בדיון שהתקיים בפני העידו התובע ומר אלי בן יאיר, אפסנאי משנה בכלא רמון מטעם הנתבעת.

5.בעדותו ציין התובע כי כאשר הגיע לכלא נפחא ומצא רק שני תיקים פנה למחסן כי אמרו לו שיש שם עוד דברים ולאחר שחיפש שם, מצא מנורת לילה, כבל חשמלי, דיסקמן וטרנזיסטור ואלה הדברים שהוא חתום עליהם. לטענתו, בקציעות רשאי היה להחזיק גם ווקמן וגם דיסקמן. כן ציין התובע כי ביקש ממפקד האגף בכלא רמון לחפש את התיק, המתין 3 חודשים ולאחר מכן פנה בתלונה לדובר של האגף וכששאל אותו מה קורה עם התלונה, נאמר לו שהוא שכח להגישה ושהיא נעלמה ומכאן השיהוי בהגשת תביעתו. התובע אישר את חתימתו על המסמכים שצורפו לכתב ההגנה. לגבי המשקפיים, טען כי הם נעלמו ולא נשברו ושהוא קיבל אישור להכניס משקפיים חדשים. באשר לציוד שהתקבל בכלא נפחא, ולא הגיע עם התובע לכלא רמון, טען התובע כי הכבל נלקח על ידי המפקד וכי היו לו 2 מנורות לילה למרות שמותר רק אחת.

העד מטעם הנתבעת ציין כיצד מתבצעת קליטת אסיר וטען כי למרות שהתובע קיבל מנורת לילה בכלא נפחא, כאשר הגיע התובע לכלא רמון מנורת הלילה לא היתה בציוד וייתכן שהתובע נתן אותה למישהו.

העד אישר כי אין רשימות ציוד בהתייחס לציוד שהיה ברשות האסיר כאשר יצא מכלא קציעות והציוד שהיה ברשותו כאשר יצא מכלא נפחא.

דיון וההכרעה

6. כאמור, התובע טוען כי אבד לו ציוד שמצוי היה בתיק שלא הגיע ליעדו. טענה זו לא גובתה באסמכתא ואין כל מסמך אשר יתמוך בגרסתו של התובע כי התלונן על אבדן הציוד בזמן אמת.

גם אם אקבל את טענת התובע בדבר אבדן התיק, לא די בכך, שכן על התובע להוכיח מה הציוד שהיה בתיק שנטען כי אבד.