ועקנין נ' ניפון אירופה ישראל בע"מ

 לפנינו תביעה לתשלום זכויותיו הנטענות של התובע, אשר עבד שנים רבות בנתבעת כסוכן מכירות ובתפקידים נוספים. המחלוקות העיקריות בתיק הן בשאלות האם זכאי התובע לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות והאם נפלו פגמים בהליכי פיטוריו.

רקע עובדתי וההליך המשפטי

1. הנתבעת היא חברה העוסקת בייבוא, שיווק ומכירת מערכות סטריאו ומולטימדיה לכלי רכב.

    

2. התובע עבד בנתבעת מיום 1.10.03 ועד לפיטוריו ביום 31.5.21. בתחילת עבודתו עבד בתפקידים שונים בסיוע למנכ"ל הנתבעת דאז, מר ארז מצקין. לטענתו החל מיום העבודה הראשון הועסק במכירות ומשנת 2017 הפך לסוכן מכירות באופן מלא ועסק במכירת ציוד ללקוחותיה ברחבי הארץ. לטענת הנתבעת הפך התובע לסוכן מכירות בשנת 2017.

    

3. בתקופת העבודה כסוכן מכירות הורכב שכרו של התובע מרכיבים של שכר קבוע בסך 4,500 ₪ ומעמלות שנגזרו ממכירות. התובע קיבל תמורה של 4% מכל מכירה.

    

4. במהלך תקופת העבודה ביקש התובע, וקיבל, הלוואה אישית ממר מצקין בסך כ- 30,000 ₪.

    

5. בשנת 2021 נרכשה חלק מן החברה הנתבעת וכתוצאה מן הרכישה מונה מנכ"ל חדש, מר בני קופרמן. זמן קצר לאחר מכן הציעה הנתבעת לתובע לעבור לתפקיד אחר במערך השירות והלוגיסטיקה, לטענתה בשל נתוני מכירות נמוכים. הוצע לתובע שכר קבוע בסך 10,000 ₪ נטו בתפקיד זה, ולאחר מכן הסכימה הנתבעת להעלות את השכר המוצע לסך 11,000 ₪ נטו. התובע סירב להצעה.

    

6. במכתב מיום 12.4.21 זומן התובע לשיחת שימוע (נספח ד לתצהיר התובע). ישיבת השימוע נקבעה ליום 18.4.21. עילת הזימון הוגדרה במכתב כך: