סע"ש 41777-01-13ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ

1.התובע עבד אצל הנתבעת במשך כשנה וחצי. לטענתו במהלך תקופה זו לא קיבל תשלום עבור השעות הנוספות הרבות שעבד, ולא הופרשו עבורו מלוא הסכומים לקרן הפנסיה. כמו כן לטענתו פוטר שלא כדין משום שפנה לעורך דין, והוא זכאי לפיצוי בשל העסקה בניגוד להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951, בשל אי מסירת הודעה לעובד, ובשל תלושי שכר פגומים. הנתבעת מכחישה את כל טענות התובע וטוענת כי שכרו שולם כדין ועל פי סיכומים שנערכו עמו.

2.ואלו העובדות כפי שהן עולות מחומר הראיות שהוצג לפנינו:

א.הנתבעת הינה חברה לייצור ויבוא טקסטיל ומוצרי בד ביתיים.

ב.התובע עבד כמחסנאי ונהג אצל הנתבעת מיום 5.1.11 ועד ליום 14.5.12.

ג. בחודשיים הראשונים לעבודתו השתכר התובע 21 ₪ לשעה.

ד.בעקבות פניית רעיית התובע, גב' רויטל ריין (להלן – רויטל) למר אבשלום יגל (להלן - אבשלום), מבעלי הנתבעת (סעיפים 7-9 לתצהירה), הועלה שכרו תחילה ל-5,500 ₪, ולאחר חודש 11/2011 ל- 7,000 ₪ נטו.

ה.התובע פוטר מעבודתו אצל הנתבעת (מכתב פיטורים מיום 14.5.2012 צורף לתצהיר התובע).

ו.יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בתום תקופת ההודעה המוקדמת ביום 14.6.12.

3.האם התובע פוטר שלא כדין?

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע פוטר, אולם לטענתו פיטוריו נעשו שלא כדין. זאת, משום שפוטר שעות אחדות לאחר שב"כ פנה בכתב אל הנתבעת בדרישה לקבל תלושי שכר ודו"חות נוכחות לבירור זכויותיו (מכתב ב"כ התובע מיום 14.5.12, נספח ב1 לתצהירו). לטענתו פנייתו לעורך דין היא היא הסיבה לפיטוריו. כמו כן לא נערך לו שימוע. ולפיכך מדובר בפיטורים שלא כדין, והוא זכאי לפיצוי בגינם. לביסוס טענתו זו צירף התובע תמליל של שיחה שהתקיימה למחרת הפיטורים בינו לבין מר יוסי יגל, מבעלי הנתבעת.

מנגד טוענת הנתבעת כי גרסת התובע בעניין זה מבולבלת ואינה אחידה, כי מכתבו של ב"כ התובע כלל לא התקבל אצלה, כי יש להוציא את תמלול השיחה שהגיש התובע מתיק בית הדין שכן אינה עומדת בתנאים שנקבעו להגשת הקלטה, וכי נערכו עם התובע שיחות רבות לפני פיטוריו בשל תפקודו הלקוי התובע, ודי בהן לצורך הדרישה לקיום שימוע לפני פיטורים.

4.נאמר כבר בראשית דברינו כי התמליל שהגיש התובע אינו קביל, ואין ליתן לו משקל כלשהו. הקלטה תהיה קבילה כראיה אם תעמוד ב-3 מבחנים: האחד - המבחן ה"טכני" של מהימנות ואמינות סרט ההקלטה בתור שכזה; השני – המבחן ה"מהותי" הבודק אם נתמלאו תנאי קבילותם של התוכן המוקלט על גבי הסרט; והשלישי – המבחן ה"פורמלי" המכוון לבחון אם ההקלטה עומדת בתנאי הקבילות של חוק האזנת סתר (יעקב קדמי, על הראיות, חלק שלישי בע'1320,מהדורה משולבת ומעודכנת, תש"ע 2009).

בעע (ארצי) 36076-06-10 י. קל-לי תעשיות בע"מ נגד דמיטרי מלי (ניתן ביום 9.12.10) נקבעו התנאים לקבלת הקלטה או תמלול הקלטה כראיה בתיק:

"דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית הדין יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו".