אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן-צמח נ' עמותת בני ציון ע"ר

כהן-צמח נ' עמותת בני ציון ע"ר

תאריך פרסום : 07/01/2019 | גרסת הדפסה

סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
37629-09-16
06/12/2018
בפני השופטת:
חנה טרכטינגוט

- נגד -
התובעת:
נועה אלונה כהן צמח
עו"ד רונן בן צבי ואח'
הנתבעת:
עמותת בני ציון ע"ר
עו"ד רענן קריב ואח'
פסק דין

1.האם פוטרה התובעת במהלך ההריון והאם היא זכאית לתשלום פיצוי מכח חוק עבודת נשים התשי"ד-1954 (להלן: "החוק"), פיצוי בגין פיטורים בתקופת מחלה, עוגמת נפש, שכר, הודעה מוקדמת והפרשה לתגמולים.

 

2.אלה העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת –

א.התובעת הינה גננת מוסמכת לגיל הרך עם תעודת מקצוע ממשרד התמ"ת.

ב.הנתבעת הינה עמותה המפעילה רשת של מעונות ילדים, קייטנות ובתי ספר לבנים ולבנות.

ג.התובעת הועסקה במעון לתינוקות ופעוטות הנמצא באזור החל מיום 1.8.14 (להלן: "הגן").

ד.עבודתה של התובעת הסתיימה במהלך חודש יולי 2016 בנסיבות השנויות במחלוקת.

לטענת התובעת היא פוטרה על ידי הנתבעת ואילו הנתבעת טוענת כי התובעת זנחה את עבודתה.

אין מחלוקת כי במועד הפסקת העבודה התובעת היתה בהריון וכי עובדה זו היתה ידועה לנתבעת.

ה.בחודש נובמבר 2014 ארעה תקרית בגן בה היו מעורבות התובעת ומנהלת הגן גב' שרית נטו (להלן: "שרית").

הרקע לתקרית היה סירובה של שרית לאשר לתובעת חופשה בחג חנוכה ותגובתה של התובעת.

בעקבות התקרית כתבה התובעת מכתב התנצלות למפקחת ולמנהלת נושא תאריך 22.11.14 (נספח 1-א לתצהיר שרית) בו היא מביעה צער והתנצלות ומבקשת הזדמנות נוספת.

כמו כן ב- 30.11.14 כתבה מכתב נוסף המתאר את התקרית ומביע אף צער על התנהגות כלפי הילדים ועל מילים וביטויים כלפי הילדים (נספח 1-ב לתצהיר שרית).

כמו כן הוספה על הסכם העבודה עם התובעת בכתב יד ההערה הבאה:

"לאחר שיחת שימוע עם נועה הוחלט לתת לנועה הזדמנות חוזרת במעון ונועה התחייבה לעשות שינוי בכל הנדרש, לעמוד בדרישת המעון בלוח חופשות ולהתחשב בצוות המעון ולשנות את טון הדיבור והגישה לצוות ולילדים (שתהיה נעימה ואוהבת ומכבדת) ולהשתתף במשימות הגן, להעשיר את הילדים ביוזמות אישיות שלה (נועה) לתת מענה אוהב לכל ילד אישי".

(נספח לתצהיר מנכ"ל הנתבעת, מר שלמה ורון (להלן: "שלמה").

אין תאריך על תוספת זו, אך אין חולק כי היא הוספה בסמוך לתקרית מחודש נובמבר 2014.

ו.התובעת נישאה בחודש מרץ 2016 ובחודש אפריל נכנסה להריון.

הודעה על כך נמסרה לנתבעת.

ז.בחודש מאי 2016 שוחחה שרית עם התובעת ביחס לתלונות שהגיעו מהורים על יחסה של התובעת לילדים ודרשה כי התובעת תשפר את יחסה לילדים.

ח.בחודש יוני 2016 התקיימה שיחה נוספת בין התובעת, שרית ומפקחת הגן, גב' לבנה אביעוז (להלן: "לבנה"). התובעת שבה ונדרשה לשפר את התנהגותה.

ט.ביום 26.6.16 אושפזה התובעת בבית חולים וולפסון עד ליום 29.6.16 וזאת בשל דלקת גרון קשה ומורסה בשקדים.

התובעת המציאה תעודת מחלה מיום 23.6.16 ועד ליום 4.7.16.

י.הצדדים חלוקים באשר לשיחות שהתקיימו ביניהם לאחר שחרור התובעת מבית החולים ותוכנן.

 

3.ביום 17.4.18 התקיים דיון הוכחות.

מטעם התובעת העידה התובעת, מר מרדכי כהן צמח, חמה של התובעת ומר אליסף כהן צמח בעלה של התובעת.

מטעם הנתבעת העידו לבנה, שרית ושלמה.

 

דיון והכרעה  

 

א. נסיבות סיום העסקתה של התובעת

 

4.טענות התובעת  

א.תצהירי שרית ולבנה זהים וזאת למרות שבעדותה טענה לבנה כי אינה יודעת מי ההורים שהתקשרו, לגבי איזה ילד מתייחסות התלונות ואין כל הסבר לידיעתה של לבנה כי התובעת התפטרה.

ב.התובעת אושפזה לאחר שלבנה התקשרה אליה ומסרה לה תלונות על כך שאינה מחייכת מספיק להורים ואינה מגלה גישה שירותית. לטענת לבנה השיחה עסקה באלימות מילולית או פיזית.

במהלך האשפוז קיבלה התובעת שיחות טלפון רבות מהורים בגן לעידוד וחיזוק.

ג.ביום 29.6.16, לאחר שחרורה של התובעת מביה"ח, קיבלה שיחת טלפון משלמה שאמר לה שלא תחזור לעבודה ולהישאר בבית. שלמה טען כי נאמר לתובעת כי אם תתייצב לעבודה תמתין לה במקום ניידת משטרה. מדובר במעשה פיטורים.

ד.לאחר מספר ימים התקיימה שיחה במשרדו של שלמה בנוכחות בעלה של התובעת וחמה, ובשיחה זו מסר שלמה כי הוא מחזיק בידיו קלטת בה נשמעת התובעת משתמשת באלימות מילולית כלפי הילדים ומאחר שהיא בהריון, הוא דורש ממנה להתפטר מרצונה.

שלמה ביקש להלך אימים על התובעת והראיה שלא הוגשה לבית הדין כל ראיה על תלונה או על קלטת.

ה.הנתבעת לא המציאה כל הסבר מדוע חרף הפסקת עבודת התובעת לא נעשה כל ניסיון לברר היכן היא, לא הונפק טופס 161 ולא נעשתה כל פנייה אל הממונה על חוק עבודת נשים לקבלת היתר לפיטורי התובעת.

ו.יש לדחות את טענתו של שלמה כאילו לא פנה אל הממונה על עבודת נשים כי ריחם על התובעת שפנייה מסוג זה תפגע בעתידה המקצועי.

 

5.טענות הנתבעת  

א.למרות תלונות ההורים כנגד התנהלות התובעת עם הילדים, ממלאי התפקידים בנתבעת היו מודעים לחובותיהם החוקיות, ידעו על הריונה של התובעת ולא פיטרו אותה.

התובעת, שהבינה שמנהלי הנתבעת עומדים לפעול כדין ולפנות למשרד העבודה בבקשה לקבל היתר לפיטורי התובעת, מיהרה ונטשה את עבודתה בלא כל תיאום והודעה מוקדמת.

ב.כבר בחודשים הראשונים לעבודת התובעת התברר למנהלת המעון כי התובעת מפגינה התנהגות בלתי מקובלת כלפי הילדים וכמו כן דיברה בחוצפה אל מנכ"ל המעון. הנהלת הנתבעת שקלה לסיים את עבודת התובעת ולאחר התנצלות של התובעת ולאחר שיקול נוסף הוחלט לתת לתובעת הזדמנות לתקן את דרכיה.

כבר בנובמבר 2014 מודה התובעת במפורש ביחס הקשה לילדים שבטיפולה.

ג.במהלך חודש מאי 2016 הגיעו להנהלת המעון תלונות של הורים על אלימות מילולית ויחס אגרסיבי מצד התובעת כלפי הילדים שבטיפולה. בין השאר נטען כי ילדה פרקה את הכתף כתוצאה מתפיסה אגרסיבית של התובעת.

בחודש יוני 2016 התקבלו שוב תלונות קשות על יחסה של התובעת לילדים. נטען לצעקות, אלימות מילולית ואף אלימות פיזית.

ביום 20.6.16 שוחחה לבנה עם ההורים המתלוננים ולאחר מכן עם התובעת.

ד.התובעת לא הביאה כל ראיה לתמוך בטענתה כי ההורים התקשרו אליה במהלך אשפוזה ותמכו בה.

ה.אין קשר בין אשפוז התובעת לשיחה עם לבנה.

ו.במוצאי שבת, 25.6.16 יזמה לבנה שיחת טלפון עם התובעת בה מסרה לה כי הורים התקשרו והודיעו לה כי אם התובעת תשוב לעבודה, תמתין לה ניידת משטרה ליד המעון. לבנה שאלה את התובעת כיצד בדעתה לנהוג והתובעת בחרה שלא לתת תשובה אך נתנה ללבנה להבין שלא תגיע לעבודה וכך היה.

ז.יש לדחות את טענת התובעת כי שלמה דרש ממנה שלא לחזור לעבודה או שהורה לה להישאר בבית. להיפך, לאחר שהסתיימה חופשת המחלה ביום 4.7.16 שלמה ביקש מהתובעת לשוב לעבודה ויזם פגישה עם בעלה של התובעת וחמה.

שלמה מסר כי נוכח העובדה שהתובעת בהריון ונוכח חומרת המעשים המיוחסים לה, לא יהיה לנתבעת מנוס מפנייה לבקשת היתר לפיטורים. התובעת חששה מהפנייה ומשלילת התעודה שבידה על רקע המעשים החמורים ולפיכך ביקשה שלא תיעשה פנייה למשרד העבודה והביעה את רצונה להתפטר בתנאי שתקבל חלף שכר עד הלידה שאמורה היתה להתרחש בחודש דצמבר. שלמה סירב והסכים לשלם לתובעת מענק מיוחד בגובה פיצויי פיטורים ועד שתושג הסכמה נתבקשה התובעת לחזור לעבודה.

התובעת בחרה שלא לשוב לעבודה.

בין הצדדים התקיימה פגישה נוספת שהסתיימה עקב חילוקי דעות סביב חתימת התובעת על טופס 161 א'. גם בפגישה זו שלמה חזר וביקש כי עד שיושלם המהלך תחזור התובעת לעבודה.

התובעת לא חזרה לעבודה, זנחה את העבודה ויש לראות בכך משום התפטרות.

 

ההכרעה  

 

6.נקדים ונאמר כי אין בפנינו אקט פורמלי של פיטורים או התפטרות, אלא שאקט כזה אינו חזות הכל.

עוד מצאנו להקדים ולהעיר כי לצורך הכרעה בשאלה האם מדובר בפיטורים או התפטרות, איננו נדרשים להכריע בנכונות התלונות ונקודת המוצא הינה כי התקבלו תלונות של הורים על התנהלותה של התובעת כלפי הילדים.

עוד מצאנו להדגיש בפתח הדיון כי גרסאות שני הצדדים אינן "נקיות" מסתירות כאלה ואחרות.

 

7.על מנת להכריע בשאלה האם לפנינו סיום יחסי עבודה בדרך של פיטורים או שמא התפטרות, יש לבחון מי הצד הפועל לניתוק היחסים והאם אמנם התכוון כוונה ברורה לסיים את הקשר ונתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים בדבר כוונתו לצד השני, על דרך פעולה אקטיבית או לכל הפחות מחדל [ע"ע (ארצי) 256/08 מחמד בשיר קוקא ו-16 אח' - יוסי שוורץ (13.2.11); דיון (עבודה ארצי) 3-6/ל אליהו שמואלי - שושנה שרייר, א(1) 69 (1970); דיון (עבודה ארצי) 3-1/ל זמל הרמן - דואיב גילה, א(1) 18 (2007); דב"ע (ארצי) ל/3-18 בנצילוביץ - "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ, פד"ע ב' 41 (1970)].

משאין בפנינו אקט פורמאלי של פיטורים או התפטרות, על הטוען להציג מצב עובדתי אשר אינו מותיר ספק לגבי הכוונה להביא את היחסים לכדי סיום [דב"ע (עבודה ארצי) 7-1/נב ברוך שומינר - הממונה על תשלום הגמלאות, משרד האוצר (22.01.92)].

 

8.לאחר שבחנו את טענות הצדדים בענין זה, מסקנתנו הינה כי אף בהיעדר אקט פורמלי של פיטורים, לפנינו סיום יחסי עבודה בדרך של פיטורים.

 

9.הצדדים הקדישו מאמץ לשכנענו אם קיים קשר בין התנהלות התובעת בנובמבר 2014 לבין התלונות שהתקבלו בחודש מאי 2016.

הגם שמוכנים אנו לקבל, לאור מכתבה של התובעת מיום 30.11.14, כי אף בחודש נובמבר 2014 התקבלו תלונות כנגדה המתייחסות להתנהלותה מול הילדים, לא מצאנו כי יש באלה כדי לחזק את התלונות שהתקבלו שנה וחצי לאחר מכן.

בנובמבר 2014 היתה התובעת בראשית דרכה התעסוקתית ולא הוכח כי הופנו נגדה תלונות כלשהן במהלך התקופה מחודש נובמבר 2014 ועד חודש מאי 2016. טענותיה של שרית בענין זה היו כלליות ולא מגובות במסמך כלשהו ויתירה מכך, אף שרית הודתה כי לא ראו בגן אלימות מצד התובעת:

"אמרתי כבר כמה פעמים שלא ראינו שהיתה אלימות כלפי ילד שהיא מסוכנת. יש אלימות מילולית שתמיד אפשר לשפר. אלימות מילולית תמיד ניתנת לשיפור על ידי האדם, זה הבחירה שלו. זה שהיא משכה באותו רגע, ישבנו והסברנו לה ומספר פעמים העלינו את החוזה שלה".

(פרוטוקול עמ' 13 ש' 13-16)

 

10.כך או כך, כאמור מוכנים אנו להניח כי אכן התקבלו תלונות מהורים כלפי התובעת.

השאלה הטעונה הכרעה הינה האם בעקבות התלונות התובעת פוטרה אם לאו.

 

11.הצדדים חלוקים באשר לאירועים אשר התרחשו מחודש מאי 2016 ועד לחודש יולי 2016, מועד בו חדלה התובעת להתייצב לעבודה.

 

12.שרית הבהירה בתצהירה כי בחודש יוני הגיעו אליה תלונות קשות כנגד התובעת (תלונות קשות הגיעו גם בחודש מאי), כי היא זימנה את לבנה לשיחה וכי ביום 22.6.16 נמסר לתובעת מסמך שכותרתו "מכתב שימוע" שבו היא מתחייבת לשפר את התנהגותה בנקודות המפורטות במכתב.

עוד היא מוסיפה כי ביום 29.6.16, לאחר אשפוז התובעת, שוחחה עמה, שאלה לשלומה ולכוונותיה והתובעת השיבה כי היא מתכוונת להמשיך לעבוד.

"אמרתי לה שהיא יכולה להמשיך לעבוד, והבהרתי כי ההורים עלולים לפעול ולהזמין משטרה, כי יש בידיהם הקלטות וצילומים. התובעת אמרה שהיא תחשוב על כך. באותו יום הוציאה התובעת אישור מחלה בין 23.6.16 ל- 4.7.16 (בתוך נספח 3 לתצהיר התובעת). בפועל, לא שבה התובעת לעבודה".

(סעיף 9 לתצהיר שרית).

בעדותה סיפרה שרית על אירוע שקרה בגן כאשר ילדה שברה שן במהלך שהותה בגן כאשר התובעת נכחה ולא היא. אביה של הילדה התקשר ואיים שלמחרת בבוקר תגיע משטרה ואז היא נלחצה ויצרה קשר ב- 12 בלילה עם לבנה שהתייצבה למחרת בבוקר כדי להרגיע את ההורים.

לאחר השיחה עם ההורים התקיימה שיחה עם התובעת.

בערבו של אותו יום התובעת התקשרה ואמרה שאינה מרגישה טוב כי הושפלה והלכה לרופא וקיבלה חופשת מחלה.

התובעת טוענת כי את האיום שאם תחזור לגן תוזמן ניידת שמעה משלמה כמה פעמים וכי גם לבנה אמרה לה את הדברים כמה שיחות אחרי ששלמה התקשר.

(פרוטוקול עמ' 10 ש' 3).

ההודעה לא להגיע לעבודה התקבלה לטענתה משלמה ביום 29.6.16 כשהשתחררה מהאשפוז.

בתצהירו מסר שלמה:

"לאחר שחרורה מאשפוז, ביום 29.6.16, אני כלל לא שוחחתי עם התובעת, ומי ששוחח איתה הייתה המפקחת. התובעת שהתה בחופשת מחלה למספר ימים, והודיעה לקראת סיומה על כוונתה לשוב לעבודה. למפקחת נמסר ע"י הורי ילדים במעון, כי אם תובעת תשוב לעבודה, תמתין לה ניידת משטרה ליד המעון. המפקחת יזמה שיחה עם התובעת (היה זה במוצאי שבת), מסרה לה על כוונות ההורים הבהירה כי הנתבעת איננה מתכוונת לפטר אותה, ושאלה כיצד בדעתה לנהוג. התובעת בחרה שלא לתת תשובה ברורה, אך נתנה למפקחת להבין שהיא לא תגיע לעבודה. כך אכן היה, והתובעת המשיכה ושהתה בחופשת מחלה לפרק זמן נוסף".

(סעיף 16 לתצהיר שלמה).

 

בעדותו לשאלות בית הדין הבהיר:

"במהלך הפגישה הראשונה היא חזרה 20 אלף פעם – תן לי מכתב פיטורים על מנת שאוכל לחתום אבטלה. אמרתי לה שאין לי בעיה שתחתום אבטלה, אבל אני לא יכול להוציא לה מכתב פיטורים. באיזה שהוא שלב גם היתה בקשה להוציא את מכתב ההיריון כאילו הוא לפני ההריון ולזה לא הסכמתי.

חזרתי ואמרתי אני לא יכול בשום פנים ואופן להוציא מכתב פיטורים אם אני לא ניגש לבקש היתר ממשרד העבודה. ואז הסברתי לה שאם אני ניגש לבקש היתר, אני ניגש עם כל מה שיש לנו ביד מספרי הטלפון של ההורים, ושההורים יסבירו.

אגב, לנו הם לא הסכימו להביא את ההקלטות שהם אמרו שיש אצלם, למעט הקלטה אחת. הם טענו שיש להם ערימות ולא הסכימו.

הסברתי לנועה שאני אתן מספרי טלפונים של ההורים למשרד התמ"ת, הסברתי שההורים רצו לפתוח במשטרה ואני ושרית עצרנו אותם.

אמרתי שאם אנחנו מתקדמים למשרד התמ"ת אני צריך ללכת עם כל החומר הזה, ואז היא ביקשה בכל לשון של בקשה, בדמעות בעיניה, שאני לא אעשה את זה, שאני לא אהרוס לה את העבודה, שהיא כלה צעירה שרק התחתנה, ויש לה מספר 1 בתעודת מטפלת, שזו תעודה חשובה ויקרה ואין הרבה מטפלות עם תעודה כזו, והיא גם ביקשה שאני אדבר עם לבנה שלא תכפיש את שמה בגנים שתחתיה, אז אמרתי לה אז מה עושים, אז היא אמרה אני אעזוב את העבודה מעצמי. אני אכתוב מכתב שאני עוזבת את העבודה מעצמי, פה נגמר הנושא של הפיטורים ואז התחיל הנושא של כסף".

(פרוטוקול עמ' 18 ש' 2-19)

 

13.מהעדויות לא ברור מהו היום האחרון בו שהתה התובעת בעבודה, מי מהנתבעת התקשר לתובעת להודיע לה שאם תחזור לעבודה תמתין לה ניידת, מתי התקיימה השיחה ומה היתה עמדתו של שלמה.

 

14.אין חולק כי בערבו של היום בו התקיימה השיחה עם שרית ולבנה התובעת אושפזה.

מסיכום המחלה עולה כי אושפזה ביום 26.6.16.

מנגד, אישור המחלה הוא מיום 23.6.16 אלא שהוא ניתן רטרואקטיבית ביום 29.6.16 ולכן ההנחה היא שהתובעת עבדה עד ליום 26.6.16.

אמנם לבנה בתצהירה מוסרת כי השיחה בגן התקיימה ביום 22.6.16 אך איננו מקבלים זאת.

כמו כן איננו מקבלים כי במוצאי שבת 25.6.16 יזמה שיחה עם התובעת לאחר קבלת שיחה מאחד ההורים שיזמין משטרה, שכן ביום 25.6.16 התובעת היתה מאושפזת.

כמו כן לא ברור האיום של ההורה להביא משטרה לאחר שלטענתה של לבנה ביום 22.6.16 נערכה פגישה בגן בנוכחות ההורים להרגעת הרוחות.

 

15.התובעת טוענת כי השיחה הראשונה לאחר האשפוז ביום 29.6.16 היתה של שלמה שאמר לה לא לחזור לעבודה.

שלמה העיד בתצהיר כי השיחה היתה עם המפקחת, לא ברור מתי התקיימה.

מכל מקום שרית מודה כי היא התקשרה אל התובעת ביום 29.6.16 ואמרה לה שהיא יכולה להמשיך לעבוד אך הבהירה לה כי הורים עלולים לפעול ולהזמין משטרה.

שלמה בעדותו מסר כי התקיימו שתי פגישות בינו לבין התובעת ושהוא ביקש מהתובעת לחזור לעבודה.

 

 

התובעת העידה:

"הוא לא אמר שהוא מפטר אותי אבל הוא אמר – אם את חוזרת לגן מזמינים לך ניידת. אני לא יכול לפטר אותך, תתפטרי בעצמך, אם תגיעי לגן מזמינים לך ניידת".

(עמ' 10 לפרוטוקול ש' 9-10)

 

16.איננו מקבלים את גרסתו של שלמה כי ביקש מהתובעת לשוב לעבודה.

גרסה זו אינה מתיישבת עם עדותן של שרית ולבנה לפיה מסרו לתובעת כי אם תחזור לגן עלולה להמתין לה ניידת משטרה וכמו כן אינה מתיישבת עם היעדר כל תיעוד מצד הנתבעת על כי התובעת נטשה את עבודתה.

מדובר בנתבעת המודעת לחובותיה ולסיכונים שבהתנהלותה ובחרה להחתים את התובעת בשנת 2014 על מסמך התנצלות וכן להוציא ביום 22.6.16 מכתב שנושאו "שימוע".

יחד עם זאת אנו מקבלים את גרסתו של שלמה בכל הקשור למשא ומתן שהתנהל בינו לבין התובעת באשר לזכויותיה הכספיות במצב שנוצר ונבהיר.

 

17.שרית העידה כי אמרה לתובעת שאם תחזור לעבודה עלולה להמתין לה ניידת.

גם לבנה העידה כי התקיימה שיחה ברוח זו, אם כי לא ברור מתי התקיימה השיחה.

בענין זה נאמר כי ראשית, לא הובאה עדות של הורה כי איים בהזמנת ניידת.

שנית, לא הובאה כל ראיה כי איום זה נעשה לאחר האשפוז ולא בטרם האשפוז כעולה מעדותה של לבנה.

שלישית, משעדי הנתבעת העידו כי לא נתקלו באלימות, מצופה היה כי ידרשו מההורים הוכחות לטענתם ויציגו אותם לתובעת. זאת לא נעשה.

רביעית, גם אם היה איום של הורה להזמנת ניידת, מצופה ממעסיק שעדיו העידו כי הם לא נתקלו באלימות מצד העובדת, להבהיר לעובדת כי אמנם הורה מאיים בהזמנת ניידת, אך היא תזכה לגיבוי מצד מעסיקה.

 

18.הנתבעת העדיפה להשיג את הרגעת הרוחות על חשבון פגיעה ללא כל בדיקה בתובעת, תוך העברת איום ההורים להזמנת ניידת והסרת כל אחריות מעל כתפיה.

באמירה זו כי אם תחזור לעבודה תמתין לה ניידת, הגם שתוזמן על ידי ההורים, לעובדת צעירה וחסרת ניסיון, יש משום איום אשר יש לראותו כפיטורים.

 

19.עדותו של שלמה לפיה אמר לתובעת לשוב לעבודה אינה מתיישבת עם העדויות הנוספות.

 

20.איננו מקבלים את הטענה כי התובעת בחרה לנטוש את העבודה מחשש לפניית הנתבעת להיתר לפיטוריה.

התובעת הבהירה בזמן אמת את התנגדותה להפסקת העבודה, הגישה תביעה כבר בחודש יולי 2016 (בתיק 16604-07-16) אשר אמנם נמחקה מחוסר מעש, אולם מיד בחודש ספטמבר 2016 הגישה תביעה זו שהיא מושא דיוננו וזאת כשלושה חודשים לפני מועד הלידה המשוער. כך שהנתבעת עדיין יכולה היתה להגיש בקשה להיתר לפיטוריה, אולם בחרה שלא לעשות כן.

 

21.יחד עם זאת מקבלים אנו, כאמור, את גרסתו של שלמה לפיה התקיימו בין הצדדים במהלך חודש יולי פגישות במטרה למצוא פתרון מוסכם ודרישותיה הכספיות של התובעת לא נענו.

אין בפגישות אלה ובהיעדר הסכמה כדי להפוך את הפיטורים להתפטרות.

יש בשיחות אלה כדי להשליך על גובה הפיצוי לו זכאית התובעת.

 

ב. פיטורי עובדת בהריון, המסגרת הנורמטיבית

 

22.הוראות חוק עבודת נשים אוסרות על פיטוריה של אישה ועל פגיעה במשרתה או בשכרה בעת הריונה ועד ל- 60 ימים שלאחר שובה מחופשת הלידה וזאת ללא קבלת היתר הממונה על חוק עבודת נשים.

וכך מורות הוראות סעיף 9 (א) ו- (ג)(1)-(2) לחוק עבודת נשים –

"(א)  לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.

 ...

(ג)(1)  לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות;

(1א) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:

...

(2) לא יפטר מעסיק עובד או עובדת, בימי העדרם מהעבודה לפי סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1) או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ההיעדרות כאמור, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים לפי פסקה זו אם הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור".

 

23.האיסור להפלות אישה הרה בשל הריונה או אם בשל הורותה מעוגן גם בהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988.

24.הוראות החוק לא מותירות למעסיק כל שיקול דעת ואוסר על פיטורי עובדת בהריון או בתקופה של 60 יום לאחר תום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן פנה לממונה לפי חוק עבודת נשים לצורך קבלת היתר.

הנתבעת לא פנתה לקבלת היתר לפיטורים וכפועל יוצא אף לא קיבלה היתר.

 

ג. הסעדים להם זכאית התובעת

 

25.התובעת עותרת לפיצוי שלא יפחת מ- 150% מהשכר אותו היא זכאית לקבל.

מאחר ולטענתה פוטרה ביום 29.6.16 וסיום התקופה המוגנת הוא ביום 15.5.17, היא זכאית לפיצוי בגובה 150% משכרה (4,482 ₪) למשך 11.5 חודשים ובסה"כ 77,314 ₪.

הנתבעת חולקת על ממוצע שכרה של התובעת ולטענתה הסכום עומד על 3,792 ₪.

עיון בתלושי השכר מעלה כי ממוצע שעות עבודתה של התובעת בכל חודשי העבודה המלאים אשר הונחו בפנינו במכפלת שכרה השעתי האחרון - 27 ₪ נותן שכר ממוצע של 3,968 ₪.

 

26.סעיף 13 א (ב)(1) לחוק עבודת נשים קובע:

"מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ-150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ותקנות לפי סעיף 13 לחוק האמור".

הסנקציה אשר קבע המחוקק בסעיף זה נועדה להרתיע מעסיקים אשר לא מילאו את חובותיהם החוקיות על פי חוק עבודת נשים ולהטיל נטל כספי משמעותי על מי שאינו שת לבו להוראות החוק.

הנתבעת לא המציאה כל טעם לחרוג מהפיצוי הקבוע בסעיף.

 

27.יחד עם זאת הסעיף קובע פיצוי כאמור לתקופה המזכה.

תקופת חופשת הלידה אינה נכללת בתקופה המזכה.

התובעת צירפה לתצהירה את אופן חישוב דמי הלידה להם היתה זכאית מהמוסד לביטוח לאומי, אך לא תבעה פיצוי בגין דמי לידה שנגרעו ממנה עקב פיטוריה שלא כדין.

כמו כן צורף תלוש חודש יולי 2016 ממנו עולה כי קיבלה דמי מחלה ל- 93.5 שעות (64% מהשעות החודשיות הממוצעות של התובעת). לפיכך זכאית התובעת לפיצוי כספי לפי חוק עבודת נשים בגין 5.36 חודשים עד הלידה ועוד 60 יום תקופה מוגנת ובסה"כ 7.36 חודשים כדלקמן:

3,968 X 150% X 7.36 חודשים = 43,807 ₪.

 

 

ד. הודעה מוקדמת

 

28.משקבענו כי התובעת פוטרה, היא זכאית לתמורת הודעה מוקדמת בסך של 3,968 ₪.

 

ה. פיצויי פיטורים

 

29.משהתובעת פוטרה, היא זכאית לפיצויי פיטורים הכוללים את תקופת חופשת הלידה והתקופה המוגנת וסה"כ 2.75 שנים במכפלת השכר הקובע 3,968 ₪ ובסה"כ 10,912 ₪.

הנתבעת רשאית לקזז מסכום זה את הכספים הצבורים לתובעת בקרן הפנסיה ברכיב הפיצויים.

 

30.התובעת זכאית להפרשות פנסיוניות בגין השכר אותו היתה אמורה לקבל בתקופה המוגנת לרבות חופשת הלידה.

התובעת ערכה תחשיב הכולל הפרשות בשיעור 12%.

מאחר ופסקנו לתובעת פיצויי פיטורים הרי שיש לחייב את הנתבעת רק בגין הפרשות לתגמולים, בהתאם לשכר הקובע ובסה"כ 2,738 ₪.

 

ו. דמי הבראה

 

31.התובעת זכאית לתשלום דמי הבראה בגין התקופה המוגנת.

הגם שמדובר בשנתה השלישית לעבודה תבעה התובעת עבור 5 ימים בלבד. לפיכך תשלם הנתבעת לתובעת דמי הבראה בגין 5 ימים בסך של 1,890 ₪.

 

ז. פיטורים שלא כדין וללא שימוע

 

32.התובעת עתרה לפיצוי בגין נזק לא ממוני בשל היעדר שימוע ופגיעה בזכות הטיעון.

התובעת לא זומנה לשימוע לא בטרם הפיטורים ולא אחריהם והיא נאלצה מיוזמתה לפנות למנכ"ל ולנסות לדבר אל לבו בנוכחות בעלה ואביו.

התובעת העמידה את הפיצוי ברכיב זה על סך 5 משכורות ובסך של 18,000 ₪.

 

33.יש להדגיש כי הגם שהתובעת טענה ברכיב זה כי פוטרה עקב הריונה ומבלי שנעשתה פנייה למשרד הכלכלה, הרי שאת הסעד השתיתה על היעדר שימוע ולא על חוק עבודת נשים.

משכך נבחן האם קמה לתובעת זכאות משלא נערך לטענתה שימוע כדין.

34.פיטורי התובעת לא בוצעו בהליך מסודר כדין ולמעשה קבענו כי יש לראות בהתנהלות הנתבעת בנסיבות הענין, במקום בו הודיעה לתובעת כי אם תחליט לחזור לעבודה תמתין לה ניידת משטרה, כמעשה פיטורים.

לפיכך אין מחלוקת כי לא בוצע הליך שימוע כדין.

יחד עם זאת נתנו, כאמור, אמון בעדותו של שלמה לפיה נערכו עם התובעת שתי פגישות אשר נסובו על מתן מכתב פיטורים ועל פיצוי כספי.

לא ניתן לומר כי נשללה מהתובעת זכות הטיעון.

הפגישות נערכו בנוכחות בעלה ואביו ויתרה מכך, קיבלנו את עדותו של שלמה כי הוא יזם את הפגישה אשר התקיימה לבקשת התובעת בבית כנסת שהוא קרוב לכולל של הבעל.

העובדה כי הפגישות לא הניבו הסכמה בין הצדדים אינה מובילה למסקנה כי נשללה מהתובעת זכות הטיעון.

הלכה פסוקה היא כי זכות השימוע איננה מטבע לשון או טכס גרידא (ע"ע 1027/01 גיטרמן – המכללה האקדמית עמק יזרעאל פד"ע לח 455).

משניתנה לתובעת זכות טיעון ומשבחרה התובעת להסיט את הדיון עם שלמה על פיצוי כספי, שלא השתכלל לכדי הסכמה, אין מקום לפסוק פיצוי בגין רכיב זה.

 

ח. פיצוי בגין פיטורים במהלך ימי מחלה, עוגמת נפש, כאב וסבל

 

35.לטענת התובעת היא פוטרה בתאריך 29.6.16 על ידי שלמה במהלך מחלה ופיטורים אלו גרמו לתובעת עוגמת נפש, כאב וסבל מיותרים.

התובעת העמידה רכיב זה על 200,000 ₪.

אף רכיב זה דינו להידחות.

התובעת לא הוכיחה את מועד השיחה עם שלמה וכי שיחה זו היתה במהלך חופשת מחלה אשר היתה ידועה לנתבעת.

לא הוכח כי ביום 29.6.16 התקיימה שיחה עם שלמה או עם גורם אחר בנתבעת.

שרית הצהירה כי היא שוחחה עם התובעת כששוחררה מהאשפוז.

שלמה הכחיש קיומה של שיחה על ידו ביום 29.6.18, ומכל מקום טען כי בשיחה שהתקיימה המציאה התובעת תעודת מחלה רטרואקטיבית (סעיף 8 לתצהיר).

בין התובעת לשלמה התקיימו שתי פגישות אשר התובעת, כאמור, לא העידה על מועדן.

התובעת אף קיבלה בחודש יולי דמי מחלה עבור 93.5 שעות.

התובעת לא הוכיחה כי פוטרה במהלך מחלתה.

לפיכך נדחה רכיב זה של התביעה.

 

ט. פיצוי בגין אי הפרשות כספים לפנסיה ופיצויים

 

36.בכתב התביעה תבעה התובעת בגין רכיב זה סך של 9,238 ₪.

לטענתה נוכו ממנה כספים ואלה ביחד עם כספי הנתבעת לא הועברו לקרן אשר נפתחה עבורה בחברת הראל.

שלמה בתצהירו הבהיר כי בשל סירוב התובעת לשתף פעולה נפתח הביטוח הפנסיוני עבור התובעת רק בחודש אוקטובר 2015 במקום בחודש פברואר 2015 וזאת בקרן הפנסיה כלל פנסיה וגמל.

הרישום בתלושים בגין החודשים אוקטובר עד דצמבר כאילו הועברו לחברת הראל מקורו בטעות.

בשלב מאוחר יותר, עקב חוסר שביעות רצון של הנתבעת מהשירות שקיבלה מכלל, העבירה הנתבעת את עובדיה בחודש יולי 2016 לחברת הראל ביטוח ופיננסים, אך הקופות נפתחו בפועל בדצמבר 2016.

לטענת הנתבעת העבירה סכומים ביתר של 1,444 ₪ ובכתב ההגנה המתוקן נתנה הנתבעת הודעת קיזוז.

בסיכומיה זנחה הנתבעת את הודעת הקיזוז.

נדחה תחשיב הנתבעת המצורף לתצהיר שלמה ורון/4 שכן התחשיב נערך על בסיס חובת הפרשות החל מחודש מרץ 2015 שזהו החודש השישי המלא.

מאחר והנתבעת מודה כי התובעת החלה לעבוד ביום 1.8.14 הרי שחלה על הנתבעת חובת הפרשות החל מחודש פברואר 2015.

תחשיב התובעת בסיכומיה לא נסתר.

אשר על כן אנו קובעים כי הנתבעת חייבת לתובעת בגין הפרשות בחסר סך של 420 ₪.

 

37.התוצאה הינה כי התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א. פיצוי על הפסד שכר לפי חוק עבודת נשים בסך 43,807 ₪.

ב. הודעה מוקדמת בסך 3,968 ₪.

ג. פיצויי פיטורים בסך 10,912 ₪.

ד. פיצוי בגין הפרשות לתגמולים בסך 2,738 ₪.

ה. דמי הבראה בסך 1,890 ₪.

ו. פיצוי בגין הפרשות בחסר בסך 420 ₪.

 

סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.8.16 ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 6,000 ₪.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שיומצא לנתבעת פסק הדין.

 

זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מהמצאתו.

 

ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ט, (06 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים.

 

 

 

תמונה 3

 

 

תמונה 5

נ.צ.ע. אבינועם בן יצחק

 

חנה טרכטינגוט, שופטת

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ