סילוק יד ללא פיצוי בגין הסתמכות אלא בגין השקעה בלבד

האם יש להיענות לעתירת התובע ולהורות לנתבעת (כלתו) לפנות ולסלק ידה מהדירה בה היא גרה בשל הפסקת רשות השימוש שניתנה לה על ידי התובע (חמה)?

האם הוכחה השקעה של הנתבעת ובעלה בדירה ובאיזה היקף והאם יש להתנות תשלום החזר מחצית ההשקעה כתנאי לפינוי בפועל?

האם זולת ההשקעה יש לפסוק פיצוי נוסף בגין הסתמכות ?

עובדות רקע מוסכמות:

1.התובע הגיש תביעה לסילוק יד ממקרקעין הרשומים על שמו בכפר ***. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת שהיא כלתו במסגרת תמ"ש 27669-01-17 (להלן : "תביעת סילוק היד")

2.הנתבעת הגישה מצדה תביעה לפסק דין הצהרתי ביחס לאותה דירה נשוא התביעה לסילוק יד (תמ"ש 29105-02-17). בגדרה של תביעה זו היא עתרה להצהיר, כי זכותה בדירה הינה זכות מעין קניינית בדירה ולחילופין, רשות מגורים בלתי הדירה ללא הגבלה בזמן בדירה או קבלת מחצית שווי הבית וההשבחה שנעשתה בו בתקופת הנישואין וכן שווי זכות מגורים (להלן : "תביעת הכלה").

3.מערכת היחסים בין הצדדים: התובע הינו חמה של הנתבעת, כאשר בנו א.ע נשוי לנתבעת מאז שנת 1997 ויש להם 4 ילדים משותפים (מטעמי נוחות יכונה התובע "החם" או לפי שמו "ו.ע.", בנו יכונה "החתן" או "א.ע. " ואילו הנתבעת תכונה "הכלה" או "כ.ע.").

4.בין החתן לכלה התגלע סכסוך ומתנהלים ביניהם הליכים נוספים זולת אלו שבכותרת. אין ספק שההליך שנקט בו התובע הינו חלק בלתי נפרד מהסכסוך בין הצדדים, ולראיה שהחם לא עתר לסלק ידו של בנו וילדיו מהבית אלא לסלק ידה של הכלה בלבד.

5.אין חולק עוד, כי החם הוא הבעלים של המקרקעין הידועים כגוש 16961 חלקה 36 ב*** והוא גר שם מאז שנת 1974. המדובר על מבנה מגורים המורכב משלוש קומות, כאשר מוסכם שעוד קודם הנישואין, נבנתה על ידי התובע הקומה השלישית (עוד בשנת 1995 – הגם שבתחילה נטען אחרת על ידי הכלה – היא חזרה בה במהלך עדותה מגרסתה זו). בחודש אוקטובר 1997 נישאו הכלה והחתן זו לזה ועם הנישואין עברו להתגורר בדירה המצויה בקומה השלישית במקרקעין (להלן : "הדירה").