סייג יוסף נ' מדינת ישראל,משרד הביטחון-מרכז תעסוקת אז

פסק דין

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לתשלום תוספת שכר המכונה "תוספת שטחים", לשנים 1980 ועד 1988.

2.העובדות הרלוונטיות בתיק זה:

א.התובע עבד כאזרח עובד צה"ל החל משנת 1970 כמפעיל מיכליות לשאיבת ביוב.

ב.החל מתחילת העסקתו ועד ליום 30/6/88 הועסק התובע ביחידת בינוי תל השומר.ג.החל מיום 1/7/88 הוצב התובע ביחידה אשר מקום מושבה הקבוע הנו בשטחים וממועד זה מקבל התובע תוספת שטחים לשכרו (תוספת שטחים חודשית א' וב').

ד.בשנת 1999 התכנסה ועדה פריטטית לדיון בעניין בקשתו של התובע ועובדים נוספים לקבלת תוספת שטחים גם לשנים 1980 ועד 1988.

ה.הועדה הפריטטית קבעה, כי התובע לא עבד דרך קבע בשטחים להבדיל מביצוע עבודות בשטחים באופן אקראי והציעה לתובע לחתום על הסכם פשרה בעניין אולם התובע סרב.

3.ראיות ועדים

הגישו תצהיר והעידו – התובע, מר יצחק מרדכי, מר גברי אבודרהם ומר רפי גולדשמיט מטעם הנתבעת.

4.הסוגיה העיקרית השנויה במחלוקת והדרושה להכרעתנו הנה, האם התובע עבד באופן קבוע בשטחים בתקופה הרלוונטית (משנת 1980 ועד 1988) וכפועל יוצא מכך, זכאי הוא לקבלת תוספת שטחים לשכרו.

5.מהראיות שהובאו בפנינו אין חולק, כי עד לשנת 1988, בסיס התובע לא היה ממוקם בשטחים אלא בתוך שטחי מדינת ישראל. החל משנת 1989, בסיס התובע היה ממוקם בשטחים.

התובע טען, כי על אף האמור, היה עובד דרך קבע, יום יום בשטחים ועל כן היה זכאי לקבל תוספת שטחים לשכרו ,גם בתקופה הרלוונטית.

6.לטענת הנתבעת, התובע לא עבד באופן קבוע בשטחים בתקופה הרלוונטית אלא מספר ימים בודדים מדי חודש ובשל כך הוחלט כי אינו זכאי לקבלת התוספות.

הנתבעת טענה, כי הועדה הפריטטית, אשר בחנה את הנושא באופן מקיף וממצה קבעה, כי התובע לא הביא ראיות מספקות לטענתו כי עבד באופן קבוע בשטחים ובנסיבות אלה, הוצעה הצעת פשרה לפיה תשולם לתובע תוספת יומיות על עבודתו בשטחים לפי 10 ימי עבודה בחודש. במסגרת זו התובע התבקש לחתום על כתב ויתור אולם הוא סרב ועל כן, אין לו אלא להלין על עצמו.

7.מהראיות שהוגשו עלה, כי אין ספק שהתובע עבד בשטחים, אך, התובע לא הוכיח עבודה באופן קבוע בשטחים ובכך הצדק עם מסקנות הועדה הפריטטית. התובע אמנם צרף מסמכים שונים לכתבי טענותיו אשר לטענתו מבססים את גרסתו אולם מבדיקות המסמכים בזמן אמת, הקיימים בתיק ,לא ניתן לבסס עבודה באופן קבוע בשטחים כפי שטוען התובע.

בהתאם למסקנות הועדה הפריטטית הרי שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח, כי עבד דרך קבע בשטחים אלא כי עבד באופן אקראי ובהתאם לדרישה ולצורך. פרוטוקול הועדה צורף כנספח י' לכתב התביעה.

8.המסמכים שעמדו בפנינו וכן בפני הועדה והרלוונטיים להכרעתנו הנם -

ממצאי ועדת חקירה מיום 26/2/96 בהם נקבע, כי לא ניתן לבסס את טענות התובע על עבודה באופן קבוע בשטחים ומשלא נוצר קשר עם מפעילו של התובע, מקס אסייג.

מסמך מיום 28/10/09 מטעמו של מקס אסייג לפיו התובע עבד ברציפות בשטחים. מדובר במסמך אשר איננו מהווה מסמך משפטי תקף אלא מכתב בכתב ידו של מר אסייג ותו לא.

מסמך מיום 12/8/93 מטעם יעקב קסטל, סגן מפקד יחידה, אשר מתייחס לעבודתו של התובע וקובע, כי התובע עבד עד שנת 84 במיכליות ביוב שנשלחו מאזור תל השומר לאזורים שונים בשטחים על פי עדותו של מר כלפון רחמים. יחד עם זאת, לא ניתן לבסס עבודה קבועה בשטחים על סמך מסמך זה.