סיטרוק נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.לפניי בקשה שהגיש יעקב סיטרוק (להלן – התובע) למנות מומחה נוסף תחת המומחה הרפואי, ד"ר אסא לב- אל (להלן- המומחה).

2.הנתבע אינו חולק על כך שחוות דעתו של המומחה איננה בהירה, אולם לדעתו יש לפסול את חוות דעת המומחה ולמנות מומחה אחר.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחוות הדעת, לרבות חוות הדעת המשלימה, של המומחה הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום למנות מומחה אחר ואפרט –

א.בהנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה מיום 1.5.2010 בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (להלן – ההנחיות), נקבע כלהלן -

"מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה."

ב.סעיף 17 להנחיות מונה את הטעמים המצדיקים מינוי מומחה רפואי נוסף ואלו הם -

"בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו."

סעיף 18 להנחיות מונה את הטעמים המצדיקים מינוי מומחה רפואי אחר וכלהלן–

"מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם... מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון."

ג.דומה שאין חולק כי בחוות דעתו של המומחה נפלו פגמים היורדים לשורש חוות הדעת.

בחוות דעתו מיום 19.6.13, קבע המומחה –

"ב. אין קשר סיבתי בין הליקוי הראשון (התגרמות הקישור האחורי הארוך) ובין עבודתו של התובע כמתואר בעובדות. יש קשר משמעותי בין עבודתו של התובע כמתואר בהחלטת העובדות ובין הליקויים השני והשלישי.

ג. ניתן לומר כי הליקוי בכתפיו של התובע נגרם כתוצאה מהצטברות נזקן של פגיעות זעירות מרובות, שניתן לאפיינן במקום ובזמן, לכדי מצב חולני של ממש. באשר לליקוי בעמוד השדרה המתני כאן קשה יותר לפסוק זאת באופן מוחלט מאחר שברור וידוע כיום שגורם הסיכון החשוב מכל ללקות במחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתות הינו גורם גנטי. עם זאת תנאי העבודה של התובע כפי שהובאו בפרק העובדות מהוים גורם סיכון מובהק גם הוא, ולדעתי חשיבותו אינה פחותה מ- 20%.

ד. אינני מוצא כי התקיימו בתובע תנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי בענייני נפגעי עבודה וביטוח נכות"

ד.בחוות דעתו המשלימה מיום 6.10.13 קבע המומחה –

"ניתן לקבוע בוודאות מלאה כי אין קשר סיבתי בין הליקוי הראשון ובין עבודתו של התובע כמתואר בהחלטת העובדות. ניתן לקבוע בוודאות של למעלה מ- 50% כי יש קשר סיבתי בין עבודתו של התובע כמתואר בהחלטת העובדות לבין הליקויים השני והשלישי.

ניתן לומר כי הליקוי בכתפיו של התובע נגרם כתוצאה מהצטברות נזקן של פגיעות זעירות מרובות, שניתן לאפיינן במקום ובזמן, לכדי מצב חולני של ממש. באשר לליקוי בעמוד השדרה המתני – ידוע כיום שגורם הסיכון החשוב מכל ללקות במחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתות הינו גורם גנטי. גם זאת תנאי העבודה של התובע כפי שהובאו בפרק העובדות מהווים גם הם, גורם סיכון מובהק וצורת השפעתם גם היא, ניתן לתארה כתוצאה מאוחרת של נזק מצטבר של הרבה פגיעות זעירות החוזרות על עצמן. ..

השבתי בחיוב, בתשובתי לשאלה הקודמת, רק ביחס לליקוי השני והשלישי, כלומר למחלה בכתפו של התובע ולמחלה הניוונית בעמוד השדרה המתני שלו. לגבי שני ליקויים אלה אני קובע כי השפעת תנאי העבודה על התפתחותם הייתה משמעותית , בשיעור של למעלה מ- 20%".

ה.לאחר שהמומחה נדרש לשאלות הבהרה נוספות קבע, בחוות דעתו המשלימה מיום 16.1.14 –