סיטניק ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון ואח'

פסק דין

כללי

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעים במהלך עבודתם, פעולת איבה כתוצאה מירי פלשתיני, מעברה השני של "גדר ההפרדה". התביעה מוגשת בעילה על פי דין הנזיקין הכללי.

הדיון פוצל כך שתחילה תידון שאלת החבות.

הנתבעות שלחו הודעות לצדדים שלישיים כלפי המבטחות שלהם [מגדל חברה לביטוח בע"מ ופניקס חברה לביטוח בע"מ] אך ההודעות נדחו בהסכמה בסוף פרשת ההוכחות.

התובעים נמנעו עד כה לנקוט בהליכים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל – 1970 [להלן – "חוק התגמולים"] וזו זכותם, משום שהמחוקק לא ייחד את עילתו של נפגע פעולות איבה לחוק התגמולים. המחוקק הסתפק בהוראת בחירה, בסופו של יום, בין הפיצוי על פי הדין הנזיקי הכללי [או אחר] לבין פיצוי על פי חוק התגמולים, כעולה מסעיף 17 ב' לחוק התגמולים בשילוב עם סעיף 36 א' לחוק הנכים [תגמולים ושיקום], תשי"ט – 1959.

רקע ועובדות שאינן עוד במחלוקת

1. ב – 29.5.2005 נכרת הסכם בין המדינה לבין אורטק מערכי תצפית ואבטחה בע"מ [להלן – "אורטק"] לביצוע מערכת התרעה חד טכנולוגית מתוצרת אורטק בגדר ההפרדה שבמרחב התפר [להלן – "גדר ההפרדה"]. לענייננו רלוונטי הקטע של הגדר המצוי בעוטף ירושלים, בין "מחנה עופר" מהצד הישראלי [להלן – "הבסיס"] לבין הכפר ביתונייה בצד הפלשתינאי.

2. בסעיף 9 לתנאים כלליים מיוחדים, מסמך ג' 1 להסכם, הובהר כי האחריות הכוללת לביטחון בגזרה בו פועל ה"קבלן" ו"קבלני המשנה שלו" הינה של הגורם האחראי לביטחון בגזרה, צה"ל, משטרת ישראל או מג"ב [להלן – "הגורם המבצעי"] ועל הקבלן לתאם תכניותיו ועבודותיו עם הגורם הזה. אך עוד הותנה כי האחריות לאבטחת פעולות הקבלן וקבלני המשנה שלו הינה של הקבלן, והיא תיעשה על ידיו ועל פי הנחיות הגורם המבצעי ..... אחריות זו כוללת את אחריות הקבלן לשמירה על חיי העובדים שלו ושל קבלני המשנה שלו, בין השאר בכל שעות הפעילות ולאחריהן, באתרי עבודתו ובחניונים שיאושרו לו.

3. אורטק אכן הקימה את מערכת ההתרעה על גדר ההפרדה והעסיקה גם קבלן משנה לתחזוקה שוטפת, היא הנתבעת 3 [להלן – אדיג"]. כיום מוסכם כי קבלן המשנה או המעביד לצורך תביעה זו הינה אדיג, חברה - אחות של חברה בשם פלקון.

4. אדיג שלחה את עובדיה מעת לעת, לבקשת אורטק וגורמי הביטחון, לתחזוקה שוטפת של המערכת שהתקינה אורטק על הגדר.

5. התובעים נמנו עם עובדיה של אדיג. תובע 1 [להלן – "אנדריי"] הינו מהנדס חשמל ואלקטרוניקה. תובע 2 [להלן – "בוריס"], הינו טכנאי, מנהל עבודה ועבד ביחד עם אנדריי.

6. והנה בערבו של יום 28.12.06, לאחר סיום שעות העבודה, התקשר גורם כלשהו [זהותו שנויה במחלוקת] למכשיר הנייד של אנדריי וביקש ממנו להגיע לתיקון הגדר. אנדריי התקשר לבוריס והשניים יצאו מאשדוד וברכב המעביד לכיוון הגדר.

7. כיום, לאחר שמיעת העדויות והסיכומים מצטיירת תמונה, שלא עלתה כלל מכתב התביעה והיטיב להסבירה ולשרטטה בוריס בעדותו [ת/2]: השניים הגיעו שער הכניסה של הבסיס המוגדר כשטח צבאי סגור. הש. ג. פתח להם את השער ואפשר את כניסתם לשטח הבסיס. השניים החנו את רכבם בתוך שטח הבסיס, מתחת למגדל השמירה המאויש [להלן – "פיליבוקס"]. הם לא חבשו שכפ"ץ, אפוד, קסדה או אמצעי הגנה אחר. גם החיילים בבסיס לא חבשו אמצעי הגנה אלה. השניים פנו אל הגדר המקיפה את הבסיס, יצאו מהשער שלה והגיעו אל אותו קטע בו נדרש תיקון בגדר ההפרדה. השניים הספיקו לתקן את הדרוש תיקון, חזרו אל תוך שטח הבסיס וביקשו לצאת מהמקום עם רכבם, אלא שהדבר לא התאפשר שכן הרכב "נתקע" ושקע בבוץ. באותו שלב היה שקט במקום, השניים פנו לחלקו האחורי של הרכב על מנת להוציא וו גרירה, קראו לעזרה ולחילוץ מצה"ל ומצוות שני של המעביד.

8. וכאן מתחיל ומסתיים האירוע: באותה עת, וטרם הגיעה עזרה, נפתח מטח של ירי על התובעים מכיוון הכפר ביתונייה, מעבר לגדר, הם נפגעו ממנו בפלג גופם התחתון, קפצו והסתתרו מאחורי הרכב [להלן – "המטח הראשון"].

9. לאחר המטח הראשון, "הרימו [החיילים בבסיס] פצצות תאורה ואז החל מטח שני של ירי" [עמ' 8, ש' 16]. אך כיום אין חולק כי התובעים נפגעו מהמטח הראשון.

10. יצוין כי כל אותה עת התנהלה פעילות מבצעית של כוחות מיוחדים של צה"ל כ – 2.5 ק"מ משער המעבר בגדר לביתונייה [להלן – "הפעילות המיוחדת"] [עמ' 22 – 23].

המחלוקות

10. רוב רובן של המחלוקות עובדתיות. המעיין בכתבי הטענות מול הראיות שנגבו במשפט יכול להתרשם על נקלה כי החזיתות זזו, השתנו, הורחבו והוצרו. לטעמי, גם כאשר מוגשת תביעת נזיקין שחלק מפרטיה מתבררים או מתחדדים תוך כדי המשפט, יש מקום להשתדל ולדייק בתיאור הטענות העובדתיות. אין להסתפק, בפרט בתביעה לא שגרתית כזו שלפניי, בייחוס פרטי התרשלות כלליים. כפי שיעלה הדיון להלן, רוב רובן של הטענות בכתב התביעה אינן רלוונטיות ואינן נחוצות להכרעה במחלוקות שנותרו בסופו של המשפט.

המחלוקות ביחסי התובעים – המדינה