סיווג הפסקת עבודה כהליך פיטורים ולא כהשעייה

1.         פתח דבר

1.1      התובע, סניור אליהו, הגיש תביעה נגד הנתבע, דוידי גבריאל לתשלום פיצויי פיטורים בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, הפסד השתכרות, פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה, עלות בדיקת פוליגרף ופיצוי בגין עוגמת נפש.

1.2       הנתבע הגיש כתב הגנה, ואף הגיש כתב תביעה שכנגד, במסגרתו עתר הנתבע לפיצויי בגין הפסדים ממוניים אשר נגרמו לו, לטענתו, על ידי התובע ובכלל זה בשל מעשה גניבה אותו מבקש הנתבע ליחס לתובע.

2.         הרקע העובדתי אשר עולה מחומר הראיות ואשר בעיקרו אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים:

2.1       הנתבע והתובע שכנגד (להלן-הנתבע) הינו מכונאי רכב, והינו בעלים של מוסך רכבים בשם "מוסך דוידי".

2.2       התובע והנתבע שכנגד (להלן-התובע) הועסק אצל הנתבע כמכונאי רכב החל מחודש פברואר 1996 ועד ליום 30.11.02.

2.3       בתאריך 14.11.02 נפל על התובע חשד בגין גניבת כסף מזומן מהנתבע, אשר הוסתר בשטח המוסך.

2.4       בהסכמת הצדדים נערכו לתובע שתי בדיקות פוליגרף, אשר אחת מהן העלתה כי התובע נמצא דובר שקר כשנשאל אודות הגניבה במוסך. בעקבות תוצאות בדיקת הפוליגרף הגיש הנתבע ביום 10.12.02 תלונה במשטרה כנגד התובע בגין גניבה.

2.5       לאחר הגשת התלונה במשטרה ובמועד השנוי במחלוקת בין הצדדים, קיבל התובע מכתב השעיה הנושא תאריך 1.12.02 לפיו הינו מושעה מעבודתו בשל הגניבה, עד לסיום תוצאות הבירור של חקירת המשטרה וההליכים המשפטיים (ראה נספח א' לכתב התביעה). 

2.6       ביום 6.7.03 הודיעה המשטרה לתובע כי תיק החקירה כנגדו נסגר מחוסר ראיות. במסמך הרשמי מטעמה אשר צורף לתיק המוצגים מטעם התובע נרשם: "לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין".

2.7       סמוך לחודש מאי 2003 פנה התובע בכתב לנתבע בדרישה לקבלת מכתב פיטורין, תלושי שכר לשנת 2002, וכן טופס 106. הנתבע לא הגיב למכתב האמור, ומכאן התביעה שלפנינו.

2.8       התובע והנתבע הגישו תצהירי עדות ראשית .

כמו כן, הוגשו מטעם הצדדים תיקי מוצגים, אשר כללו, בין השאר, העתקי מסמכים מתיק החקירה המשטרתית  וכן תלושי השכר של התובע.

2.9       במאמר מוסגר, ועל מנת שלא ימצאו דברינו חסרים, נציין כי הצדדים ביקשו לתמוך את טענותיהם בתוצאות בדיקות הפוליגרף אשר נערכו לתובע, כאשר האחרון ביקש לסמוך ידו על בדיקת הפוליגרף מיום 17.12.02 אשר קבעה כי הוא דובר אמת כשנשאל אודות הגניבה במוסך, ומנגד ביקש הנתבע להיאחז בתוצאות בדיקת הפוליגרף מיום 26.11.02 אשר קבעה כי התובע הינו דובר שקר, אולם לאור החלטת בית הדין מיום 7.12.05 לפיה בנסיבות המקרה שבפנינו, בדיקות הפוליגרף אינן קבילות כראייה, הוצאו מתיק בית הדין בדיקות הפוליגרף.

3.   עיקר טענות הצדדים בכתבי טענותיהם הוא כדלקמן:

3.1       לטענת התובע, הוא פוטר על ידי הנתבע, עם קבלת מכתב ההשעיה מיום 1.12.02 אשר נמסר לו, לטענתו, סמוך ל-12.12.02, אשר, לשיטתו, מהווה "מכתב פיטורים" לכל דבר ועניין, ועל כן הינו זכאי לפיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים וכן חלף הודעה מוקדמת. התובע טוען כי בנסיבות סיום העסקתו, ולאור הפגיעה בשמו הטוב, הוא התקשה למצוא מקום עבודה חלופי, ועל כן הינו זכאי גם להפסד השתכרות בגובה 4 חודשי עבודה וכן לפיצוי עבור עוגמת נפש. בנוסף, טוען התובע כי הנתבע לא שילם לו מעולם דמי הבראה במשך שנות עבודתו, ואף לא קיבל את מלוא ימי החופשה להם היה זכאי.

3.2       מנגד, טען הנתבע כי התובע לא פוטר מעבודתו אלא התפטר, ועל כן אינו זכאי לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת. לטענתו, התובע הושעה מעבודתו, ולא פוטר, כטענתו, וזאת לאור החשדות הכבדים שהתגבשו נגדו ולאור חקירת המשטרה שהתנהלה נגדו בחשד לגניבה. לגרסתו, התובע החל לעבוד במקום עבודה חדש, ימים ספורים לאחר שנמסר לו מכתב ההשעיה, ואף מבלי להמתין לתוצאות החקירה המשטרתית. מטעמים אלה, טוען הנתבע, יש לדחות גם את תביעת התובע לפיצוי בגין הפסד השתכרות. בנוסף, טוען הנתבע כי יש לדחות את תביעת התובע לתשלום פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה, מאחר והתובע קיבל  מדי שנה את דמי ההבראה המגיעים לו, ואף ניצל את מלוא ימי החופשה להם היה זכאי, במהלך תקופת עבודתו, ואף מעבר לכך.

4.   דיון והכרעה:

4.1             השאלה הראשונה הדורשת את הכרעתנו מתייחסת לנסיבות הפסקת עבודתו של התובע, והשאלה היא האם יש לראות בהפסקת עבודתו של התובע בחודש דצמבר, בשל החשדות שהועלו כנגדו, "השעיה" כמשמעות מונח זה במשפט העבודה, או שמא יש לראות בהפסקת עבודה זו פיטורים, כגרסת התובע, או כגרסת הנתבע, עקב מכתב ההשעיה עזב התובע את עבודתו מרצונו ואף פנה לעבוד לאלתר במקום אחר ובכך למעשה התפטר מעבודתו.