סיגלבאום ואח' נ' בקרמן ואח'

החלטה

1.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות ובכלל כתבי הטענות המצויים בתיק, לא מצאתי לנכון, בשלב זה, לשנות את החלטתי בבקשה לגילוי מסמכים, אותה הגישה המבקשת.

2.עם זאת, נוכח האמור בבקשה ובתגובות, הנני מורה למשיבה למסור את פלט השיחות מהטלפונים הניידים שלה, בנוגע לשעות העבודה בתקופה נשוא התביעה בלבד, לעיון בית הדין, בפתח מועד דיון ההוכחות. לאחר מכן תינתן החלטה בנוגע לבקשה לביטול החלטה.

3.בשלב זה אני מעכבת את תשלום ההוצאות שנפסקו, והחלטה סופית בנדון תינתן בדיון ההוכחות.

מסוהמבקשת לא ביקשה לשנות את בקשתה לגילוי מסמכים וכי בקשתה באופן בו נוסחה אינה מגלה כל עילה.

3.מעבר לאמור, אף עיון בכתב התביעה שכנגד וכן בפרק שמתאר את הרקע לפיטורים בכתב ההגנה , מעלה כי אין בו כל התייחסות לאותן שיחות טלפוניות. ההפנייה בכתב התביעה שכנגד לסעיף כזה או אחר בכתב ההגנה אינה מספיקה כדי לבסס עילה להפסקת העסקה, בכל הנוגע לשיחות הפרטיות שנעשו, אם נעשו.

4.כפי שקבעתי בהחלטתי המקורית, הרי שגם אם היתה עוברת המבקשת את משוכת תנאי מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, הרי שגם אז היה קושי לקבל את בקשתה, זאת נוכח העובדה כי עיון בבקשתה מעלה כי מדובר על בקשה גורפת שיש בה משום פגיעה קשה בפרטיותה של התובעת וגם בשל כך יש לדחות את הבקשה.

5. למבקשת אמצעים פחות פוגעניים להוכיח את טענתה בדבר השיחות האישיות של התובעת וזאת בהמצאות עדים ו/או חקירה נגדית.

6.יפים לעניינו את שנפסק בע"ע (ארצי) 8/90, טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל - הממונה על חוק עבודת נשים ואח', כמצוטט:

"על פי ההלכה לפיה מעמדן החוקתי של הזכות לכבוד והזכות לפרטיות משפיע על "פרשנותם של כל החוקים כולם, בין אלה שהתקבלו לפני חקיקתו של חוק היסוד ובין אלה שנחקקו לאחריו" ראו בהתאמה: בש"פ 537/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (3) 355, 375, 410 ו- דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4) 589, 653; בג"ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, עמ' 138; בג"ץ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה, עמ' 43; בג"ץ 8020/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים, פ"ד נח(4) 842., תפורש הזכות החוקית לפרטיות המעוגנת בחוק ההגנה על הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות) לאור הערך החוקתי-אובייקטיבי של הפרטיות.

ראו בהתאמה: בש"פ 537/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (3) 355, 375, 410 ו- דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4) 589, 653; בג"ץ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, עמ' 138; בג"ץ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה, עמ' 43; בג"ץ 8020/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים, פ"ד נח(4) 842.

7.אשר על כן הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ב, 10 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: