סחראי נ' AVIS דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ

פסק דין

התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה מסוג דייהו אספרו מ"ר 28-492-19 שנת יצור 96 באירוע תאונת דרכים מיום 17/12/08.

טענות התובע

בעת שרכבה של התובעת חנה בחניה מסודרת, הגיע רכב הרשום על שם הנתבעת שמספרו 7231766, פגע ברכבה וגרם לו נזקים כמפורט בדוח השמאי וכתוצאה מכך הורד הרכב מהכביש והוכרז כאובדן כללי.

טענות הנתבעת

הנתבעת מכחישה את אחריותה לאירוע התאונה. הנתבעת מאשרת שהיא אמנם הבעלים של הרכב אשר היה מעורב בתאונה, אך לטענתה אין היא אחראית לנזקים כלפי התובעת, כיוון שהנהג שנהג ברכב לא נהג מטעמה ולא היה בשליטתה. הנתבעת טוענת כי הרכב נגנב והיא הגישה על כך תלונה במשטרה.

בתיק זה ניתן פסק דין בהעדר התייצבות מטעם הנתבעת (פסק דין מיום 22.10.09). לאחר מכן הוגשה בקשה לביטול פסק דין, ניתנה החלטה המורה על ביטול פסק הדין בכפוף להפקדת סכום פסק הדין בקופת בית המשפט ולאחר שהסכום הופקד, בוטל פסק הדין ונקבע מועד נוסף לדיון.

לדיון שנקבע הופיע קרוב משפחתה של התובעת, כיוון שהתובעת לא יכלה להתייצב מסיבות בריאות.

מעיון באישור התלונה עולה כי התלונה הוגשה ביו ם17/12/08 בשעה 11.22, בטענה שהרכב נגנב ביום 17/12/08 בשעה 01.00.

מר אמסלם שהופיע בשמה של התובעת, ציין כי התלונה למשטרה בדבר גניבת הרכב של הנתבעת, הוגשה רק לאחר שארעה התאונה, טענה זו לא נסתרה.

נציג הנתבעת לא ידע לומר מתי נגנב הרכב, הוא רק ציין שלאחר הגניבה הוחזרו המפתחות על ידי שוכר הרכב. נציג הנתבעת לא ציין מיהו אותו שוכר נטען של הרכב.

ההנחה היא בהעדר ראיות אחרות, כי הבעלים הרשום של הרכב או מי מטעמו , הם אלו שנהגו ברכב. הנחה זו הינה נכונה גם לצורך הליכים פליליים בענייני תעבורה והיא גם נכונה לצורך הליכים אזרחיים. הליכים אלו ניתנת לסתירה אולם על הנתבעת חלה חובה לפרט ולהביא פרטים מי לטענתה נהג ברכב ולא להסתפק בטענה כללית שמישהו גנב את הרכב ונהג בו.

הנתבעת גם לא טרחה לפרט את פרטיו של השוכר. כיוון שכך, ההנחה שברכב נהג אדם מוסמך מטעמה של הנתבעת, לא נסתרה ולפיכך, הנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו.

לעניין הנזק, צירפה התובעת חוות דעת של שמאי.

על פי חוות הדעת, הנזק שנגרם לרכב עולה על מחירו של הרכב על פי המחירון.

השמאי קבע בחוות דעתו כי המחיר לאחר הפחתת שרידים הינו 10,600 ₪.

חשבון שכ"ט שמאי על סך 1,100 ₪.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 11,700 ₪.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 250 ₪.

הסכום הכולל בפס"ד זה זהה לסכום פס"ד שניתן בהעדר ביום 22.10.09 ובוטל.