סחייק נ' זאנה ואח'

פסק דין

עניינה של התביעה שלפניי בהפרת זכות יוצרים של התובעת ובפיצוי הראוי שיש לפסוק בגינה.

טענות התובעת

התובעת כותבת שירים מזה 10 שנים, בין היתר כתבה שיר בשם "מי יתן".

ביום 14.11.07 גילתה התובעת כי השיר הודפס על גבי מדבקות בצורת חמסה וכי הוא נמכר בתמורה לשקלים בודדים בכל רחבי הארץ. השיר הועתק במלואו מבלי ששונתה בו מילה והדפסתו כך על גבי המדבקות הפחיתה מערכו עד מאוד.

התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים לפצותה בגין הפרת זכויות היוצרים שלה בסך של 30,000 ₪.

טענות הנתבעים

הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה. לטענתם קיבלו הזמנה מלקוחה שלהם בשם דליה בטס אשר סיפקה גם את הטקסט. הנתבעים העבירו את הנוסח והדגמים המוזמנים לגרפיקאית מטעמם אשר עיצבה את המדבקה. לאחר ביצוע העבודה הוברר כי הלקוח של הגב' בטס ביטל את ההזמנה והגב' בטס ביקשה כי במקום התשלום לנתבעים יעשו הנתבעים שימוש במדבקות שייצרו וכך היה.

לדברי הנתבעים לא ידעו כי מדובר בשיר שאיננו של הגב' בטס או שאין לה רשות להשתמש בו לדבריהם חשבו שמדובר בהזמנה "סגורה" שיר וגרפיקה יחדיו. להם עצמם מוצרים רבים כאלה לרבות עם נוסחים משל עצמם הם מצויים בקשר עם אומנים ונושא זכות היצרים מוכר להם וחשוב להם ולא הייתה להם כל סיבה להעתיק שיר של התובעת.

מאז שהגיע כתב התביעה הנתבעת אינה עושה כל שימוש במדבקה הנ"ל.

לבקשתם מהתובעת כי תעביר להם את השיר בפקס טרם הדיון המשפטי נענו בסירוב ואין כל אסמכתא כי מדובר בשיר של התובעת.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר שהוצג לבית המשפט לרבות מחברותיה של התובעת שוכנעתי כי השיר המדובר הינו פרי עטה של התובעת.

מדובר ביצירה של התובעת ובהתאם להוראות חוק זכות יוצרים תשס"ח – 2007 (להלן : "החוק") יש לה בה זכות יוצרים.

עוד נוכחתי כי זכות זו הועתקה על ידי הנתבעת וזאת לצרכים מסחריים ומבלי שניתנה לה רשות לעשות כן על ידי התובעת ומבלי לאזכר את שמה כמי שהינה בעלים של היצירה.

בגין הפרה זו זכאית התובעת כי ייפסק לה פיצוי (ראה סע' 56 להוראות החוק).

במכלול השיקולים במסגרת פסיקת הפיצוי יש להביא בחשבון בין היתר את תום ליבו של הנתבע. בעניין שלפנינו שוכנעתי מדברי הנתבע כי ההזמנה הועברה לידיו באופן שניתן היה להניח שהפרסום הינו כחוק וכי לא הייתה בליבו כוונה להעתיק יצירה של התובעת.

יחד עם זאת דעתי היא כי אין הם יוצאים פטורים בלא כלום וזאת נוכח העובדה שזה עיסוקה של הנתבעת והיה עליה לבדוק את המוצר ביתר זהירות. סביר שלו הייתה עושה כן ניתן היה להימנע מההפרה הנ"ל.

עוד יש להביא במכלול השיקולים את העובדה שהתובעת לא מצאה לנכון טרם הגשת התביעה להתריע בפני הנתבעים על ההפרה אלא פתחה ישירות בהליכים משפטיים.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל והבאתי בחשבון כי הנתבעת אינה עושה עוד כל שימוש במדבקות, אני מוצאת להעמיד את סכום הפיצוי על סך של 3,000 ₪.