סח'ניני נ' עירית טבריה

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט ולביטול פסק דין (דו"ח חניה מס' 37677036 ) אשר ניתן בהעדר המבקשת.

דבר החוב הנתבע, היה בידיעת המבקש לפחות החל מחודש נובמבר 2010, כעולה מהאמור בתצהירו. הגשת הבקשה כעת, למתן אורכה להישפט, היא בבחינת בקשה המוגשת בשיהוי רב, ללא מתן הסברים ראויים למתן אורכה להישפט ולביטול פסק הדין. על המבקש היה לפרט טעמים ראויים בתצהירו ראה ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם, הלכה מפי הנשיאה ביניש (כתוארה אז):

סיכומו של דבר, הערעור מתקבל במובן זה שאנו קובעים כי הלכת איטליא לא נהפכה בפסק הדין בעניין אלטורי, וההנחיות שנקבעו בפסק הדין בעניין איטליא בנוגע לאופן בו יש לברר בקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם לפי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי עומדות בעינן. בעניין זה אין לנו אלא לחזור על דברים שנקבעו בהלכת איטליא וצוטטו לעיל ביחס לאופן הגשת הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר והטיפול בבקשה זו. .....

נחזור, אפוא ונדגיש כי בקשה לביטול פסק דין אין להגיש באופן סתמי וללא ביסוס הטענות המועלות בה. כפי שנקבע בעניין איטליא על המבקש להעלות בבקשתו לביטול פסק הדין את כל טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו, ככל הנדרש. בית המשפט המעיין בבקשת הביטול מוסמך לדחותה על סמך האמור בה בלבד; כך ייעשה בוודאי אם הטענות אינן מאומתות והבקשה אינה מגלה עילה לביטול פסק הדין. בית המשפט מוסמך גם לבקש את תגובת המדינה לבקשה, אם ראה צורך בכך, ובנסיבות מתאימות וחריגות אף יזמן את הצדדים לדיון בבקשה אם יראה לנכון. עוד רואים אנו חשיבות להעיר כי בעניין איטליא הוסיף בית המשפט וקבע כי לאחר שבית המשפט לתעבורה שוקל את נסיבות המקרה על-פי הכתב, עליו לפרט בהחלטתו, ולו בתמצית, את הנימוקים להחלטתו (ראו והשוו שם, בעמ' 802). לצערנו, מתקבל הרושם כי הפרקטיקה שנקבעה בעניין איטליא והטילה חובת פירוט ואימות על המבקש ביטול פסק הדין וחובה על בית המשפט לנמק את החלטתו, אינה מקוימת הלכה למעשה, ומן הראוי שבעניין זה יקפידו המעורבים בהליך ואף בתי המשפט, לפעול לפי הכללים האמורים.

הבקשה נידחת בשל השיהוי הרב בהגשתה ובשל העדר פירוט ראוי בתצהיר. מעבר לנדרש, יאמר עוד כי נחה דעתי כי המאשימה שלחה למבקש הודעת תשלום קנס בדואר רשום, בתוך שנה מיום ביצוע העבירה וקמה חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי.

טענות בדבר התיישנות העונש, סמכות בעלי התפקידים במערכת הגביה, הן טענות אשר אין בסמכות בית המשפט זה לבררן.

הבקשה נידחת על כל חלקיה. המבקש ישלם הוצאות משפט לאוצר המדינה בסך 400 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום , מיום קבלת ההחלטה, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק.

מזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים בדאר רשום.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"ב, 09 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: