סורין שוחט נ' קושניר

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 16.3.2010 (כב' השופטת סגנית-הנשיא שושנה אלמגור), לפיה נתקבלה עתירת המשיב (הנתבע) לעיכוב הליכים בתובענה זו שהוגשה נגדו ביום 3.5.09 על ידי המבקש, וזאת עד לסיום בירורה של תביעה אחרת המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.א. 1259/09) אשר הוגשה ביום 5.3.09 כנגד המבקש על ידי אביו של המשיב ותובעת נוספת (להלן: "התביעה האחרת").

דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי לבקש את תשובת המשיב.

כלל הוא כי "לבית המשפט הדן בעניין מסוים מוקנה שיקול דעת אם להורות על עיכוב הליכים לאור קיומו של הליך אחר המתנהל ביחס לאותו עניין" (ראו: רע"א 8901/06‏ ‏ברוך ובר נ' הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ [פורסם בנבו], 25.12.05). ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בכגון דא, אלא במקרים חריגים.

אין זה המקרה שלפני.

על פניו, במסגרת שתי התובענות תתברר בין היתר אותה סוגיה מרכזית שהיא השאלה - השנויה במחלוקת עובדתית ומשפטית - האם סחט המבקש את אביו של המשיב ואדם אחר ולא עמד בהסכמים (ודי לעניין זה בהשוואה קלה בין כתב התביעה בתובענה האחרת בסעיפים 33-34, 56-57 שצורף נספח ז' לבר"ע, לבין כתב ההגנה של המשיב בהליך הנוכחי נספח ד' לבר"ע סעיפים 28-37 וס' 22-23 לתצהיר עדותו הראשית בהליך זה).

במצב דברים זה אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא לעכב את ההליכים עד להכרעה בתביעה האחרת (שגם הוגשה בטרם הגשת תביעה זו). החלטתו סבירה על פניה ומיישמת לכאורה את הכללים והשיקולים שנקבעו בפסיקה לגבי עיכוב הליכים (ראו גם: רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה נ' אלכסנדר קפלן תק-על 2002(1), 860).

טענת המבקש לפיה "בית המשפט הנכבד קמא פגע באופן אנוש בזכות הגישה החוקתית של המבקש - דינה להידחות. בית המשפט שאיזן נכוחה בין האינטרסים בזירה התרשם כי לא ייגרם למבקש נזק ממשי כתוצאה מעיכוב ההליכים ואין מקום להתערב במסקנתו ובפרט מקום שגם אם יקום עדיין הצורך לברר התובענה עד תומה באיחור ניתן יהיה לפצות את המבקש בהתאם.

לאור האמור ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיב. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' תמוז תש"ע, 22 יוני 2010. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: