סופר נ' נחמני ואח'

פסק דין

התובעת, מתגוררת בדירה מס' 1 ברחוב לה-גרדיה 66 [להלן: דירה מס' 1], והיא הגישה את תביעתה זו נגד את הנתבעת 1, המתגוררת באותה כתובת בדירה בקומה ג' [להלן: דירה מס' 2], והנתבע מס' 2, שהוא הבעלים של דירה מס' 2.

התובעת טוענת כי אינסטלאטור מטעמה גילה כי צנרת המים של דירה מס' 2 מחוברת לצנרת המים של דירה מס' 1 באופן לא חוקי. אשר על כן טוענת התובעת כי בתקופה שבין חודש מאי 09 לחודש דצמבר 09, שעון המים של דירה 1 מדד את צריכת המים של שתי הדירות.

על כן, לגישת התובעת, על הנתבעים ביחד ולחוד להחזיר לה את ההוצאות שנגרמו לה כתוצאה מהחיבור הלא חוקי לצנרת המים של דירתה.

הנתבעים מכחישים כי היה חיבור כל שהוא לצנרת המים של התובעת. לטענתם משפנתה אליהם התובעת לעניין המים פנה הנתבע מס' 2 לאינסטלאטור מטעמו אשר בדק את הצנרת ומצא כי צינור המוביל מים לדירה מס' 2 אומנם סתום אך אין הדבר מעיד על נכונות טענותיה של התובעת. לגישתם אין להם דבר בעלייה בצריכת המים של התובעת.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני מצאתי כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה וזאת מהטעמים הבאים:

התובעת טוענת כי חשבונות המים מחודש מאי 2009 הראו עליה בצריכת המים ביחס לתקופות מקבילות; אולם התובעת צרפה חשבונות רק מהתקופה בגינה היא תובעת ולא צרפה חשבונות מתקופות מקבילות על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם מהשינוי. בחשבונות המים אותם צרפה התובעת לכתב התביעה ניתן לראות את גובה החיוב בלבד ולא את כמות המים שנצרכה.

בנוסף התובעת צרפה לכתב התביעה מכתב שכתבה לעירית ת"א וחתום על ידה מיום 22.09.09 בו היא כותבת במפורש כי נציג העירייה שביקר אצלה באותו היום בדק וראה כי כאשר כל הברזים בביתה סגורים המונה אינו עובד קרי: אין לה נזילות, המונה תקין וכי אחרים לא התחברו לצנרת המים שלה.

מהאמור לעיל עולה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענותיה.

אשר על כן התביעה נדחית..

ניתן היום, כ"א אב תש"ע, 01 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: