סונול ישראל בעמ ואח' נ' אוס

החלטה

1.בפניי בקשת הנתבע לסילוק על הסף.

2.לאחר עיון בבקשה, בתגובת התובעות ובתשובת הנתבע אני סבורה שהדין עם התובעות, ואין מקום לסילוק על הסף.

3.הלכה פסוקה היא, שסילוק על הסף ייעשה אך במקרים חיצוניים, וכאשר לו יוכחו כל העובדות בכתב התביעה, לא יזכה התובע לסעד המבוקש על ידו.

4.אין זה המצב במקרה דנן.

5.בתמצית, לפי כתב התביעה ספרינט הפעילה תחנת דלק שבבעלותה של סונול.

הנתבע, לפי הנטען בלבד, שלח ידו בכספים בהיותו עובד ספרינט.

6.באשר ליריבות עם סונול, הרי לפי כתב התביעה, סונול היא הזכאית לכספים וזאת משום שמדובר בתחנת דלק שבבעלותה. ראה סעיפים 7, 26 ו- 43 לכתב התביעה.

לשלב זה, של סילוק על הסף, די בכך שאם סונול תוכיח את האמור בסעיפים אלו, קיימות לה עילה ויריבות ברורות כלפי הנתבע.

7.באשר לטענת חוסר הסמכות העניינית:

טענה זו עשויה להיות מופנית רק כלפי המעבידה, ספרינט. מכל מקום, אני מקבלת טענת התובעות לפיה עילות התביעה דנן אינן בגדר סמכותו של בית הדין לעבודה.

ראשית, אין חולק שהעילות של גזל, רשלנות ותרמית הן עילות לפי פקודת הנזיקין שאינן כלולות בסמכותו של בית הדין לעבודה, ומכאן סמכותו של בית משפט זה לדון בהן.

שנית, גם באשר לעילת הפרת חובה חקוקה, איני סבורה שחל חוק בית הדין לעבודה. חוק זה מגדיר את העילות הנזיקיות המנויות בו, לרבות הפרת חובה חקוקה, "בקשר עם סכסוך עבודה".

תובענה שעילתה גניבה, גזל ותרמית אינה קשורה לסכסוך עבודה, ומכאן שאף באשר לעילה זו אין הסמכות נתונה לבית הדין לעבודה.

8.באשר להיותה של התובענה קנטרנית וטורדנית: כפי שציינתי לעיל, המבחן כאשר עסקינן בבקשה לסילוק על הסף הוא זכאות לסעד בהנחה שתוכחנה העובדות המנויות בכתב התביעה. התובעות עומדות במבחן זה, שכן אם תוכחנה טענותיהן, הן זכאיות להשבת הכספים שנלקחו.

טענותיו של הנתבע באשר להיותה של התובענה קנטרנית, טורדנית, או בקשר לפעילות שביצע, דינן להתברר במהלך ראיות ולא בשלב מקדמי זה.

9.אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.

הנתבע יישא בהוצאות התובעות בגין בקשה זו בסך כולל של 3,500 ₪.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"א, 12 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: