סויסה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.ועדת ערר (שירותים מיוחדים) מיום 19.6.13 דחתה את ערר המערער וקבעה כי המערער אינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה (להלן: "הוועדה").

2.לטענת המערער, הרכב הוועדה היה פגום שכן הוא כלל את פרופ' הירשנו (נוירולוג) שהיה חבר בוועדה רפואית לעררים (נכות כללית) אשר דנה בעניינו ביום 12.6.13 (כשבוע לפני כינוס ועדת הערר לשירותים מיוחדים).

3.לטענת המשיב, אין כל סתירה בין ועדת הערר לעניין שירותים מיוחדים לבין הוועדה לעררים (נכות כללית) בהן ישב פרופ' הירשנו וכל אחת מהן פועלת על פי חוק אחר. לטענתו, לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה ולפיכך יש לדחות את הערעור.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי די דין הערעור להידחות.

5.כידוע, במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים מוסמך בית הדין לדון רק בשאלות משפטיות, כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213).

6.עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי היא שמעה את המערער ורשמה את תלונותיו. הוועדה בדקה את יכולותיו של המערער לעניין ביצוע פעולות היום יום, הפעילה שיקול דעת רפואי והגיעה למסקנה כי המערער אינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה.

7.לא מצאתי לקבל את טענת המערער כי הרכב הוועדה היה פגום. הוועדה מושא ערעור זה התכנסה על מנת לבדוק את זכאותו של המערער לשירותים מיוחדים. מדובר בהליך נפרד מזה אשר התנהל בוועדת העררים (נכות כללית) אשר במסגרתו נבדק המערער ביום 12.6.13. אין בעובדה שפרופ' הירשנו השתתף גם בוועדת ערר (נכות כללית) וגם בוועדת הערר (שירותים מיוחדים) מיום 19.6.13 כדי ללמד על חשש לניגוד עניינים או חשש ל"הנעלות" דעתה של הוועדה מראש.

מדובר בשתי ועדות ערר שונות, אשר אף נדרשות לבחון זכאויות שונות (האחת, שיעור אחוזי הנכות הכללית והשניה, זכאות למתן שירותים מיוחדים).

ויודגש, המערער לא טען ולא הצביע על טעות בהחלטת הוועדה לנכות כללית אשר יש בה כדי להקים חשש כי הוועדה (לעניין שירותים מיוחדים) לא בחנה את מצבו לאשורו ביום 19.6.13.

8.הלכה פסוקה היא כי אין פסול בכך שרופא שישב בעבר ובדק את המערער ישוב ויבדוק אותו שוב בהליך של החמרה (ראו: דב"ע נא/ 6-01מואיזה אדלר נ' המוסד, לקט ועדות 626 וכן בר"ע 214/05, עובדיה בפרי נ' המל"ל). בהתאם, ומקל וחומר, הרי שאין פסול שרופא שישב ובדק את המערער בוועדת ערר לנכות כללית, יבדוק אותו בוועדת ערר המתכנסת בעניין אחר (שירותים מיוחדים).

9.אשר על כן, הערעור נדחה.

10.משמדובר בערעור מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

11.ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך ע"י הנשיאה.

ניתן היום, א' כסלו תשע"ד, (04 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: