סויסה נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

(בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה)

1.בפניי בקשת המוסד לביטוח לאומי ("הנתבע") , להתיר הצגת שאלת הבהרה למומחה יועץ רפואי לבית-הדין, ד"ר יוג'ין כהן ("המומחה"), בקשר לחוות הדעת וחוות הדעת המשלימה שנתן מיום 27.12.12 ומיום 16.04.13 ("הבקשה").

יצוין כי הבקשה דנן הוגשה ביום 27.05.13, לאחר שניתנה הרבה קודם החלטה על הגשת סיכומים (החלטה מיום 02.05.13). ואולם, סיכומי התובע הוגשו ביום 30.05.13, אף על-פי שבהתאם להחלטה הנ"ל היה עליו להגישם ביום 23.05.13. לאור האמור מצאנו לנכון לדון בבקשה לגופה.

2.מר שלום סויסה ("התובע") הגיש תגובתו לבקשה, ובה הביע התנגדותו להפניית שאלת ההבהרה למומחה.

3.להלן ההכרעה בבקשה-

השאלה אותה מבקש הנתבע להעביר למומחה הינה:

"האם העובדה שהתובע המשיך בעבודתו עד ליום 10/08/2010 (כשלושה חודשים לאחר האירוע התאונתי מיום 13.05.2010- ראה סעיף 3ז' בהחלטה על מינוייך מיום 27.11.2012) אינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין האירוע לתקופת אי הכושר?".

טעמי הבקשה הם אלה-

א.לאחר שניתנה חוות דעת המומחה [המקורית- ר.כ] לא היה ברור האם לדעתו קיים קשר סיבתי בין האירוע מיום 13.05.10 למצב בגבו של התובע, כך לשיטת הנתבע, ולכן לא התבקש המומחה להתייחס לשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי הנ"ל לבין תקופת אי הכושר שהחלה ביום 11.08.10.

ב.אין בחוות הדעת או בחוות הדעת המשלימה התייחסות לשאלה מדוע מייחס המומחה תקופת אי כושר שהחלה שלושה חודשים לאחר האירוע התאונתי מיום 13.05.10 לאירוע זה.

דעתי אינה כדעת הנתבע. מעיון בחווות הדעת שהגיש המומחה עולה כי המומחה נתן דעתו לעניין זה במסגרת חוות הדעת וקבע, באופן מפורש, כי יש "לקשר התלונות ותקופת אי הכושר עד בערך 30.10.2010 כתוצאה בלעדית של התאונה" (פרק הסיכום בחוות הדעת).

המומחה חזר על קביעתו זו בחוות הדעת המשלימה, שם כתב כך:

"מאמין שבעקבות החבלה מ-13.05.2010 מתקיימות נסיבות של החמרה זמנית שנמשכה בערך עד 31.10.2010 (ציינתי שעד תאריך זה הייתה פעילות בתיק הרפואי שקשורה לכאבי הגב) מכאן התייחסות והמלצה על חופשת מחלה כתוצאה בלעדית של האירוע. ההנחה הזו תקפה בכל מה שקשור להחמרה זמנית. לטווח ארוך מתרשם שהשפעת האירוע הינה שולית בכל מה שקשור לנכות צמיתה במידה שתקבע כזאת.." (ההדגשה בקו תחתון במקור- ר.כ) (תחת הכותר- מבוא ותמצית הפרשנות שלי על המקרה, חוות הדעת המשלימה).

הנה כי כן נדחית טענת הנתבע שאין התייחסות של המומחה לשאלות פרק הזמן שבין האירוע ובין תקופת האי כושר שהחלה שלושה חודשים שלאחר האירוע.

מכאן שאין מקום לדרוש מהמומחה הבהרה למה שכבר הבהיר.

4.סוף דבר- הבקשה נדחית. סיכומי הנתבע יוגשו תוך 21 ימים מהיום.

אין צו להוצאות.

התיק יועלה לעיוננו בתום המועד להגשת סיכומי הנתבע או כשיגיעו אלה- לפי המוקדם.

פסק-הדין יינתן ויישלח בדואר לצדדים.