סויסה משה מוריס נ' עירית אור עקיבא ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ופטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבים בבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט נאסר ג'השאן) מיום 29.9.10 לפיה נדחתה בקשת המבקש להשית את שכר טרחת המומחה הרפואי הנוסף שמונה ע"י בית המשפט על המשיבים.

הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש ונטען בה לקושי כלכלי ולסיכויי ערעור טובים.

המשיבים 1-2 והמשיבה מס' 4 מתנגדים לבקשה, בסוברם כי המבקש לא עמד בשני התנאים המצטברים למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. המשיבה 3 הצטרפה בתגובתה לתגובת המשיבה 2.

מדינת ישראל – המרכז לגביית קנסות ואגרות לא הגישה תגובה.

הרקע הנורמטיבי:

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות) קובעת, כהאי לישנא:

" בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

אשר לפטור מעירבון יוטעם כי בית המשפט, בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, עליו ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים. מצדו האחד של המתרס ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מצדו השני של המתרס יש להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו בסופו של יום ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו (ראו לעניין זה בש"א 3977/04 קבסא נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, תק–על 2004(3) 205 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות, תק-על 2001(1) 1322).

ההלכה בסוגית העירבון קובעת כי על המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (בג"צ 544/98 שקד נ' הנשיא אהרון ברק , תק–על 98(1) 275, ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא , תק-על 99(3) 115).  

בנוסף, על המבקש להראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (טרם פורסם, 22.10.2009)).  

מן הכלל אל הפרט:  

המבקש טוען בבקשתו למצוקה כלכלית נוכח שכרו בסך 5,000 ₪ ושכר אשתו בסך של כ- 1,500 ₪ , אשר בדוחק מספיק לקיים את משפחתו המונה 7 נפשות. לדבריו, משפחתו באופן תדיר מתקיימת בסיוע עמותת "מאיר פנים" ממנה מקבלת מצרכי מזון בסיסיים וציוד בסיסי לילדים.

דא עקא שהמבקש לא צירף מסמכים נדרשים להוכחת מצוקתו הכלכלית, כך למשל לא צורפו תלושי השכר של אשתו ודפי חשבון בנק של בני הזוג.

למותר לציין כי העובדה שהמבקש מחזיר הלוואה חודשית אין בה כדי להעיד על מצוקה כלכלית והימנעותו מלצרף דפי חשבון בנק עומדת לו לרועץ; כמו גם הימנעותו מלדווח על פניה לגיוס כספי העירבון מקרובי משפחתו

זאת ועוד, דומה כי סיכויי בקשת רשות הערעור אינם גבוהים שכן הלכה היא כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות של בית משפט קמא, אלא במקרים חריגים בלבד. ראה לעניין זה רע"א 3593/06 יהושע רוזנצוויג נ' אהרון חיים (פורסם בנבו); והמקרה שבפנינו אינו נמנה על החריג. בקשת המבקש להשית את שכר טרחת המומחה הרפואי הנוסף שמונה ,על המשיבים, הוגשה לאחר שלושה חודשים מיום מתן החלטת בית המשפט שקבעה כי שכר טרחת המומחה הנוסף יושת על המבקש ובשים לב לחוו"ד שהוגשה עד אז. המדובר ,כאמור , בהחלטה דיונית מנומקת, אשר בית משפט של ערעור אינו נוטה להתערב בה.

בשקלול האמור לעיל, לרבות האמור במכתב עו"ס, מהאגף לשירותי רווחת הפרט בעיריית אור עקיבא, מצאתי להפחית את האגרה במחצית ולהעמיד את העירבון על סך 4,000 ₪.

אשר על כן, המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון האמור תוך 45 יום מהיום, שאם לא כן תמחק בקשת רשות הערעור לפי תקנה 2(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 או תדחה בקשת רשות הערעור, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ללא כל הודעה נוספת. 

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת של בית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"א, 21 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.