סדרי הדין בבקשות לסתירת הדין

הבקשה, הרקע לה והפנייתה אל החתום מטה או אל נשיא בית הדין הגדול

לפניי כיושב ראש מותב בית הדין שנתן את פסק הדין בעניינם של הצדדים בקשתו של המבקש המופנית לנשיא בית הדין הגדול או ליושב ראש המותב.

אקדים ואומר כי מן הדין אין הנשיא או הח"מ חייב להיזקק לבקשה בעצמו. חוק הדיינים ותקנות הדיון קובעים עניינים מסוימים שאת ההחלטה לגביהם ייתן נשיא בית הדין, יושב ראש מותב מסוים וכיוצא באלה, כל אימת שעניין מסוים אינו עניין שלגביו מתחייב כאמור מן החוק או מן התקנות אין בעל דין יכול לדרוש כי דיין מסוים דווקא הוא שייתן את ההחלטה בבקשתו, וכפי שיתבאר גם מן האמור להלן ענייננו אינו עניין שלגביו מתחייב כאמור.

אף על פי כן, מהיות טוב ולמען הסר לזות שפתיים, ומאחר שבבקשה המדוברת נטענו טענות כלפי חברי הגאון הרב שלמה שפירא שליט"א שכביכול נתן את ההחלטה הקודמת שלא בסמכות וכדי שלא ייטענו כלפיו טענות של 'עביד איניש לאחזוקי בדיבוריה' המרומזות בבקשה דנא, ביקש חברי הגר"ש שפירא שליט"א עצמו כי בקשתו של המבקש תיבחן בידי החתום מטה, כמבוקש, והחתום מטה הוא שייתן בה את ההחלטה.

דיון והכרעה

ולגופו של עניין:

המבקש הגיש לא מכבר בקשה לסתירת הדין המכוונת כלפי פסק דיננו בעניינם של הצדדים שניתן ביום ט"ו במרחשוון התש"ף (13.11.2019). חברי למותב זה כבוד הגר"ש שפירא שליט"א ביקש תחילה את תגובת המשיבה ובהמשך נתן את החלטתו שבגדרה דחה את בקשתו של המבקש.

עתה שב המבקש ומבקש לסתור את הדין, את 'דינה' של החלטה זו ואת פסק הדין המקורי, בטוענו כי החלטתו של הגר"ש שפירא ניתנה שלא כדין ושלא בסמכות. המבקש מבקש כי בקשתו לסתירת פסק הדין תידון לגופה בהרכב מורחב של חמישה דיינים.

עיינתי בבקשה ובנימוקיה במקביל לעיון בהחלטתו של כבוד הגר"ש שפירא ולאחר העיון אני קובע כי דינה של הבקשה שלפניי להידחות תוך חיוב בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה.

ננמק ונפרט:

א.אי־העברת תגובת המשיבה לתגובתו של המבקש

המבקש באמצעות בא כוחו מלין תחילה על כי הגר"ש שפירא החליט תחילה להעביר את בקשתו לתגובת הצד שכנגד, המשיבה, וכי תגובה זו עצמה לא הומצאה לו ולא ניתנה לו ההזדמנות להשיב עליה.

בעניין זה אין לי אלא לצטט מדברי כבוד נשיא בית הדין הגדול הגר"ד לאו שליט"א שכתב לא מכבר בתיק אחר (תיק 1164422/2 החלטה מיום ח' באלול התשע"ט – 8.9.2019):

(ב)זכות התגובה – אימתי?

בא כוח המערער מלין כי לא ניתנה למרשו זכות תגובה על ההאשמות שהאשים אותו בא כוח המשיבה [...] עורך הוא השוואה כביכול בין העובדה שהמשיבה קיבלה את זכות התגובה לבקשתו [...] לבין אי־מתן זכות זו למערער בנוגע לדברי המשיבה בתגובתה.

ייאמר ברורות וללא כחל וסרק [...]

שיטה זו של בקשת תגובות ותגובות לתגובות עד אין קץ אין בה כדי להביא ל"צדק" [...] אלא לעינוי דין עד סוף כל הדורות [...]

טענה שיש בה כדי להשליך על ההכרעה בבקשה או בתביעה ושבית הדין טרם שמע את עמדת הצד שכנגד בעניינה מצריכה תגובה [...]

ההאשמות שהטיח בא כוח המשיבה במערער בתגובתו לא היו שיקול בהחלטת בית הדין [...] ההחלטה נומקה והובהרה היטב ללא קשר להאשמות אלה [...]