- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סדן נ' מדינת ישראל
|
המ"ש בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו |
1439-08-13
18.8.2013 |
|
בפני : יצחק גרטי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: רועי סדן |
: מדינת ישראל |
| החלטה | |
החלטה
לפני בקשת המבקש לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982 (להלן: "חסד"פ"), העותר להאריך לו המועד להישפט על דו"ח – הודעת תשלום קנס מספר 27110372607 שעניינה אי ציות לחץ בהיכנסו לצומת כעבירה על תקנה 36 (ד) לתקנות התעבורה.
לאחר עיון בבקשה, ובתגובת המשיבה, הגעתי למסקנות הבאות:
1.הדו"ח הינו דו"ח שנמסר לידי המבקש מיד לאחר ביצוע העבירה ובו נרשמה תגובתו לפיה אכן לא ניכנס לצומת מהנתיב המתיר פניה שמאלה אלא מהנתיב לנסיעה ישר לתוך הצומת, כאשר ההסבר היה שנהג משמאלו הסכים ואפשר לו לבצע כניסה כזו.
2.בדו"ח שקיבל לידיו נרשם המועד האחרון למשלוח הודעה על רצונו להישפט והוא – 1.7.13 ואילו בקשתו הראשונה שהגיעה לידי המשיבה הינה מיום 5.8.13 ובמהותה היתה בקשה לביטול הדו"ח.
3.בפועל חלפו כל המועדים על פי סעיף 229 (א) לחסד"פ ואין בפי המבקש הסבר מניח את דעתי לגבי האיחור שחל בהגשת בקשתו מיום 5.8.13.
4.לפי סעיף 229 (ח 2) לחסד"פ עם חלוף המועדים הקבועים בסעף 229 (א) הנ"ל, רואים במבקש כי מי שהורשע ע"י בית משפט ונגזר דינו לתשלום הקנס המופיע בדו"ח.
5."הרשעה" כאמור ניתנת לביטול על פי עקרונות סעיף 130 (ח) לחסד"פ, כאשר הפניה היא תוך 30 יום מיום "ההרשעה" ובה גם הנמקה שאם לא תתקבל בקשתו, יגרם לו עיוות דין.
6.פנייתו להארכת המועד הינה פניה לביטול ההרשעה האמורה והיא איננה במסגרת המועד הנזכר לעיל וגם לא מצאתי כי יגרם למבקש עיוות דין, שכן בתגובתו על הדו"ח קיימת הודיה בביצוע העבירה. העובדה שצד שלישי התיר לו לבצע את הפניה מתוך נתיב שלא יועד לכך, אינה יכולה לשמש נימוק לזיכוי.
7.על פי ההלכה בע"פ 4148-08-07 הארכת מועד להישפט אינה דבר שניתן בשגרה ויש חובה לנמק החלטה למתן הארכה כאמור ובמקרה לפני לא מצאתי הנימוקים המיוחדים לאחרים הנדרשים לצורך סעיף 230 לחסד"פ.
8.יתרה על כך, מי שקיבל הדו"ח לידיו חייב לנקוט מידית בהודעה על רצונו להישפט או כל עניין אחר ולא למסור אותו לביצוע לקרוב משפחה.
9.במקרה הנוכחי ומאחר והמבקש קיבל לידיו את הדו"ח יש להחיל את הלכת ע"פ 2096/07, ציפורה ריני נ' מדינת ישראל, בה קבע כבוד השופט א. לוי, כי יש ליתן העדפה לשיקול סופיות הדיון ויעילותו מקום בו המבקש קיבל הדו"ח לידיו ולא פעל על פיו ולכן יש לדחות הבקשה.
10. סוף דבר – דוחה הבקשה.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה אל הצדדים.
ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ג, 18 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
