סדון נ' מטריקס אי. טי. פתרונות אי.אר.פי. בע"מ

החלטה

1.לפני בקשה של המבקשת (להלן: הנתבעת) לדחיית מועד הדיון בהתאם לתקנה 48(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשה"ב-1991 (להלן: התקנות), עד לקבלת תוצאות ההליך הפלילי בתלונה שהוגשה על ידי הנתבעת כנגד המשיבה (להלן: התובעת).

2.ואלה עובדות הרקע הרלוונטיות לענייננו:

א.ביום 3.1.12 הגישה הנתבעת תלונה במשטרה כנגד התובעת, בגין המסכת העובדתית הקשורה בתביעה (להלן: התלונה).

ב.ביום 16.1.12 הגישה הנתבעת, כתב תביעה בבית משפט השלום תל-אביב יפו נגד התובעת ובו טענה כי התובעת גנבה תווי קניה בשווי של כ-1.5 מיליון ₪ לפחות תוך מתן דיווח כוזב לנתבעת (ת.א 11262-01-12).

ג.התובעת, הגישה ביום 13.3.12 כתב תביעה לבית הדין וועתרה לזכויות המגיעות לה עקב סיום יחסי העבודה ובעיקרם פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הודעה מוקדמת וזכויות סוציאליות שונות. הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי בנסיבות סיום העסקתה של התובעת, התובעת לא זכאית לסכום נוסף מהנתבעת והתובעת היא שחבה לנתבעת 1.5 מיליון ₪, כך שכל סכום שייפסק, ככל שייפסק, יקוזז מחובה של התובעת לנתבעת.

ד.ביום 9.6.13 הגישה הנתבעת בקשה לעיכוב הליכים בשל התיק המתנהל בבית משפט השלום (להלן- הבקשה הראשונה). בבקשה נטען כי מסכת העובדות בשני התיקים זהה; כי התביעה בפני בית הדין נפתחה בכדי להוות 'משקל נגד' להליך המתנהל בבית משפט השלום; כי ניהול דיונים מקביל יגרום לבזבוז זמן שיפוטי, הכבדה ואף להביא להכרעות סותרות.

לאחר קבלת תגובה לבקשה, נדחתה הבקשה על ידי כב' השופט שגב. בהחלטתו מיום 17.6.13 נקבע שעל אף העובדה כי מדובר במסכת עובדתית זהה, תדון כל ערכאה בהתאם לסמכותה העניינית, וכי ראוי כי טענות התובעת בנוגע ליחסי העבודה ולזכויותיה מכוחם יתבררו לגופן.

ה.ביום 13.2.14, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית בתביעה המתנהלת בבית משפט השלום, לדחיית הדיון ללא מועד בהתאם לתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וזאת עד לקבלת תוצאות ההליך הפלילי.

ו.ביום 20.2.14 הגישה הנתבעת את הבקשה שלפני.

3.טענות הנתבעת בקליפת אגוז:

הנתבעת טוענת כי למיטב ידיעתה, התובעת הוזמנה לשימוע לפני הגשת כתב אישום בעקבות התלונה. התובעת הסכימה לדחות את מועד הדיון בתביעה שהגישה הנתבעת בבית משפט השלום וזאת עד לקבלת תוצאות ההליך הפלילי. משכך, ומשהתביעה בפנינו עוסקת באותה מסכת עובדתית יש מקום להורות על דחיית דיון גם בענייננו, מקום שתוצאות ההליך הפלילי יש בהם כדי לשפוך אור על שאלת זכאותה, המוכחשת של התובעת לסעדים הנתבעים על ידה. יתרה מזאת, משההחלטה בבית משפט שלום ניתנה בהסכמת הצדדים, ניסיון לקיים הדיון בענייננו מהווה חוסר תום לב מצד התובעת, הסוברת כי בסמכותה לקבוע באיזה ערכאה ידון עניינה.

עוד טוענת כי מקום בו הוטל עיקול עצמי על זכויותיה של התובעת במסגרת התיק המתנהל בפני בית משפט השלום, הרי שגם אם יפסוק בית הדין סעד לטובתה של התובעת, מאחר שהסכום המעוקל גבוה פי חמישה, לא תוכל התובעת לקבל כספים בגין סעדים אלו, וזאת אם בכלל עד לתום ההליך בבית משפט השלום.

לטענת הנתבעת, יש לדחות טענות התובעת להשתק ואין מדובר במעשה בית דין שעה שהבקשה הקודמת עניינה בעיכוב הליכים ואילו הבקשה הנוכחית מתייחסת לדחיית דיון עד לקבלת ההכרעה בהליך הפלילי.

4.טענות התובעת בקליפת אגוז:

התובעת טוענת כי למרות שהבקשה השנייה מנוסחת כבקשה לדחיית הדיון, מדובר בעצם בניסיון נוסף להביא לעיכוב ההליכים, עניין אשר נדחה בהחלטת כב' השופט שגב באופן המקים השתק ומעשה בית דין.

יתרה מכך, הנתבעת מתעלמת מן העובדה כי היא שללה מן התובעת זכויות קוגנטיות השאובות ממשפט העבודה וחוקי המגן, ומכך שמדובר בערכאות בעלות סמכות עניינית שונה, ומשכך אין מקום להורות על דחיית דיון או עיכוב הליכים.

עוד טוענת התובעת כי הבקשה לעיכוב הליכים הייתה צריכה להיות מוגשת על ידה, שעה שהחשש מפני הפללה עצמית או גילוי ראיות במסגרת ההליך דנן יביא להפללתה הפלילית, אולם התובעת בטוחה בטענותיה ומבקשת יומה בבית הדין על מנת להוכיח אותן.

מעבר לכך, ההלכה כי אין לעכב הליך אזרחי לאור הליך פלילי תלוי ועומד נועדה לייצר איזון בין זכותו של בעל דין לנהל הליך משפטי הוגן לרבות הזכות להימנע מהפללה עצמית לצד הצורך לנהל הליך משפטי ביעילות וללא דחיות מיותרות. משהתובעת עומדת על קיום הדיון, בטוחה בצדקתה ואינה חוששת מהפללתה העצמית, יש לאפשר לה להוכיח טענותיה במועד הקבוע לדיון.

דיון והכרעה