סגיס נ' המועצה הדתית אשדוד ואח'

החלטה

1.בפני בקשת המבקש להורות על אישור פסק בוררות שניתן ביום 2/1/11, על ידי בית דין צדק לממונות ובית הוראה שעל ידי רבני הקריות באשדוד (להלן: "פסק הבוררות").

2.המבקש טוען כי במסגרת דיון שהתקיים בבית הדין בתיק ס"ע 24917, הושגה הסכמה להעברת הסכסוך להליכי בוררות בבית דין צדק (להלן: "הבד"צ") כאמור לעיל.

3.המבקש מוסיף ומציין בבקשתו, כי הבד"צ אשר דן בסכסוך בינו ובין המשיבים קבע כי יש לאפשר לו להשתלב בתפקיד בתחום אחר שבאחריות המועצה הדתית באופן שלא יופחת מעמדו, ושכרו וכל יתר זכויות העבודה שהיו לו בעבודה במועצה הדתית.

4.המשיבים בתגובתם טוענים כי המדובר בפסק בוררות חלקי בו נתן הבד"צ פסק דין ביניים והורה כי כל סכסוך בין הצדדים, הקשור למשרה החדשה, יובא בפניו.

5.עוד מציינים המשיבים בתגובה, כי פסק הבוררות בוצע לנוכח העובדה כי המבקש שובץ בתפקיד במועצה הדתית אשקלון, תפקיד זהה לתפקיד שמילא באשדוד ולפיכך בקשתו של המבקש אינה ברורה כלל ועיקר.

6.המשיבים הוסיפו כי לאור תפקידו החדש של המבקש, אין בינם ובין המבקש יחסי עובד-מעביד.

7.לאחר שעיינתי בבקשת המבקש ובתגובת המשיבים, ובנספחים שצורפו לכתבי טענותיהם, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להימחק.

8.המבקש חפץ באישורו של פסק דין בבוררות בעוד הוא עצמו אינו עומד בהליכים אותם התווה הבד"צ, שכן בפסק דינו הורה הבד"צ כי "במקרה של ויכוח לגבי המשרה החדשה בית הדין יכריע בעניין" ולפיכך ככל שישנו סכסוך בין הצדדים המתייחס לשיבוצו במשרה החדשה, היה על המבקש לשוב לבד"צ.

9.מעבר לכך, המבקש הגיש בעבר בקשה לצו מניעה במסגרת תיק צ"ו 37518-12-11 ובו טען כי קיבל יעוץ משפטי ולפיו הבוררות אינה מחייבת את הצדדים (ר' פרוטוקול הדיון מיום 12/1/12 עמ' 1 ש' 14-15) ואם כן אין זה ברור מה לו לתובע לחייב את המשיבים בפסק הבוררות שעה שהוא עצמו סובר שפסק הבוררות אינו מחייב.

10.זאת ועוד. המבקש שובץ בתפקיד במסגרת המועצה הדתית אשקלון ולפיכך אין בין הצדדים יחסי עובד-מעביד וככל שיש בידו של המבקש לטעון לסעדים כספיים הנובעים מסיום עבודתו אצל המשיבים, רשאי הוא לעשות כן כאמור בהחלטת בית הדין מיום 11/1/12 אשר ניתנה במסגרת צו המניעה.

11.מהמסמכים אשר הוצגו בפני בכתב תשובת המשיבים, עולה כי התנהלותו של המבקש הינה התנהלות אשר גובלת בחוסר תום לב, והריני סבור כי מוטב היה כי המבקש לא היה מגיש בקשה זו כלל שעה שהוא נוהג אחרת, מהנורמה הראויה שאותה הוא מצפה מהאחר.

12.מכלל האמור – הבקשה נדחית.

13.המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך 2,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום, ולאחר מועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית, עד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ‏כ'/תמוז/תשע"ב, 10 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

קלדנית: רות רחמים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: