סבן נ' משטרת ישראל זבולון

החלטה

1.בפני בקשה להחזרת תפוס – משאית השייכת למבקש אשר נתפסה ע"י המשיבה.

2.על פי העובדות אשר הונחו בפני, המבקש הינו מעביד של הנאשם. המבקש היה בעל מספר משאיות, ועקב משבר כלכלי שפקד אותו, נותר בעל המשאית, נשוא בקשה זו. הנאשם הינו עובד של המבקש, אשר משמש אליבא המבקש כ"עוזר נהג", מזה מספר שנים.

3.הנאשם חסר רישיון, ואין חולק כי נתפס נוהג במשאית ומשכך מתבקש חילוטה. לטענת המבקש, לא ידע כי הנאשם חסר רישיון ולא טרח לברר זאת שכן מדובר ב"עוזר נהג", שאינו אמור לנהוג, ולא בנהג בפועל-שהינו המבקש עצמו. יחד עם זאת, אישר המבקש כי מעת לעת נתן לנאשם לנהוג ברכב, על מנת להחנותו, אם כי בצורה מינורית ביותר.

4.בקשה להחזרת תפוס מעוררת הצורך להכריע בין אינטרס הציבור בדבר אכיפת החוק וקיום סדרי חברה תקינים – מניעת עבירות, הגבלת הנאה כלכלית שהינה תוצר עבירה, ונקיטה בענישה ראויה, לבין אינטרס הפרט למניעת פגיעה בזכויותיו, לרבות זכות הקניין.

5.על ביהמ"ש להתחקות אחר מגוון התכליות שברקע סמכות התפיסה הנתונה לרשות, ומשנמצא כי קיימת תכלית תפיסה, יש לבחון האיזון והמידתיות.

6.במקרה שלפנינו, לאחר ששמעתי הצדדים ובחנתי הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי להורות על החזרת התפוס לידי המבקש.

7.ראשית, גרסת המבקש אינה בלתי-מסתברת, וניתן לייחס נופך אמינות לדבריו, עת לא טרח לברר מצב רישיון הנאשם, נוכח העדר התאמה לתפקיד נהג בפועל.

8.שנית, אין דינו של נאשם – עצמו, ביחס לתכלית חילוט, לבין דינו של צד ג', אשר חטאו באי בירור יסודי.

9.שלישית, לא ניתן להתעלם מכך כי הפגיעה בקניין במקרה זה, כלפי צד ג', הינה קיצונית. מדובר בנכס המשמש מקור פרנסה כמעט יחיד, ואשר חילוטו, בשל חטאי אחר, גורם לפגיעה כלכלית אנושה.

10.רביעית, במסגרת סמכויות החילוט, דומה כי רכב בו בוצעה עבירה ע"י צד ג', מצוי ברף התחתון. זאת לעומת מקרים בהם הרכב גרם לקיפוח נפש, או פגיעת גוף, או שימש לביצוע עבירה ע"י בעל הקניין עצמו. אין גם דינו של צד ג' כדינו של מי שנהנה מפירות העבירה –היינו לא ניתן לקבוע כי הרכב הושג אגב עבירה, אלא ההפך הנכון. המבקש טען והראה כי הרכב נרכש בזעת אפו, בהלוואה, דבר המכפיל עוצמת הפגיעה בקניין.

11.איני מזלזל בעבירות בהן הואשם הנאשם, אך דומני כי גם מהות העבירות, אינה מצדיקה פגיעה בעוצמה כגן זו, ביחס לצד ג' שהינו בעל הרכב.

12.כמובן, שאגב החזרת התפוס, יש למנוע אפשרות העברת הזכויות בתפוס, ולו לשם המשך ניהול ההליך בצורה תקינה.

13.לעניין האיזונים, ראה בש"פ 342/06; בש"פ 7715/97 ובש"פ 7023/03.

14.באשר לרכב התפוס – אני מורה למשיבה להחזיר למבקש את הרכב התפוס תוך איסור ביצוע דיספוזיציה כלשהי ברכב עד לסיום ההליכים בתיק העיקרי, וכן בכפוף למילוי התנאים המוקדמים הבאים:

א.המשיבה תדאג לרשום במשרד הרישוי עיקול לטובת מדינת ישראל.

ב.להבטחת אי מכירתו או העברתו של הרכב עד לסיום ההליכים, יחתום המבקש על ערבות עצמית בסך 10,000 ₪.

ניתנה היום, ו' אלול תשע"ג, 12 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: