סבן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 16.5.13 (להלן – הוועדה) שקבעה כי אין החמרה במצבו של המערער.

2.א.המערער נפגע בעבודה ביום 9.10.88 בברך שמאל. עוד בשנת 2007 נקבעה לו נכות בשיעור כולל של 20%, ממנה נוכו 10% בגין מצב קודם, כך ששיעור הנכות הכולל בגין הפגיעה עמד על 10%.

ב.בחודש 11/12 הגיש המערער תביעה להחמרת מצב, בהתאם להוראות תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן – תקנות נכות מעבודה).

ג.וועדה רפואית שהתכנסה על מנת לקבוע את שיעור הנכות בעקבות ההחמרה, קבעה ביום 24.2.13, כי למערער נכות כוללת בשיעור 30% לפי פריט ליקוי 35(1)(ד) לתוספת לתקנות הנכות, וכי משיעור זה יש לנכות מחצית מהנכות לפי פריט ליקוי 48(2)(ז) I-II בגין מצב קודם. לפיכך נקבע כי שיעור ההחמרה בנכות בגין הפגיעה שהוכרה עומד על 15% החל מיום 14.11.12.

ד.על קביעה זו הגיש המשיב, המוסד לביטוח לאומי, ערר, וזאת ביום 4.3.13. בערר נטען כי על-פי ממצאי הבדיקה של הוועדה מיום 1.1.13 "נכותו של התובע פחותה ולא מדובר בהחמרת מצב".

ה.הוועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 16.5.13 וקבעה, כאמור, כי אין החמרה במצבו של המערער. מכאן הערעור שלפני.

3.טענות המערער:

א.הוועדה התעלמה מהאמור באישורים רפואיים של פרופ' סודרי, ד"ר גורדון וד"ר פסקין;

ב.הוועדה התעלמה במסגרת קביעת דרגת הנכות מהצורך בהחלפת מפרק הברך;

ג.הוועדה שגתה כשניכתה מהנכות בגין מצב קודם, וזאת בהיעדר תיעוד מתאים. הוועדה מוסמכת שלא לנכות בגין מצב קודם, אף שניכוי בוצע עוד על-ידי וועדה בשנת 2007, וזאת בהיעדר תיעוד מתאים;

ד.נפל פגם בהרכב הוועדה, שבהרכבה נכלל ד"ר חורש, המשמש כסגנו של פרופ' סודרי החתום על אישור רפואי שהוצגו בפני הוועדה. בנסיבות אלה קיים חשש לניגוד עניינים.

ה.ממצאיה של הוועדה נשוא הערעור זהים לממצאיה של הוועדה מדרג ראשון, אך הקביעה הסופית שונה ואין כל הנמקה לשינוי זה.

4.טענות המשיב:

א.הוועדה התייחסה לאישורים הרפואיים שהונחו בפניה ובכללם האישור של ד"ר פסקין. האישור של פרופ' סודרי מיום 5.5.13 שהוצג במסגרת הערעור כלל לא הוצג לוועדה, וממילא לא מדובר במסמך מהותי.

ב.אין בסיס לפסילת ההרכב הכולל את ד"ר חורש.

ג.החלטת הוועדה מבוססת על הממצאים שבפניה, השונים מאלה שמצאה הוועדה מדרג ראשון.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי יש לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

6.א.הוועדה ציינה בין ממצאיה (ס' 21 לפרוטוקול) כי על-פי הצילומים טרם הניתוח להחלפה מלאה של ברך שמאל נראית היצרות קשה של המדור הפנימי בברך שמאל, בעוד מצבה של ברך ימין טוב יותר וההיצרות היא מינימלית בצד המדיאלי. על-פי הצילומים שבוצעו לאחר הניתוח עולה כי בוצעה החלפה מלאה של ברך שמאל והחלפה של הפיקה.