סבטון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 24/1/13, אשר קבעה למערערת דרגת נכות בשיעור 6.25%.

2.הוועדה לעררים העניקה למערערת נכות בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי מותאם 35 (1) א-ב, וכן הפעילה בעניינה של המערערת את תקנה 15 ברבע, כך שדרגת נכותה עומדת על 6.25%.

3. הערעור נסוב על הפחתת אחוזי הנכות הרפואית מ10% ל- 5%.

4.עיקר טענות המערערת:

א. ועדה רפואית מדרג ראשון העניקה למערערת נכות בשיעור 10% בגין הפגימה בברכים, וכן הפעילה את תקנה 15 בעניינה. הוועדה לעררים הפחיתה את דרגת הנכות ל 5%. הוועדה לא נימקה כדבעי מדוע סטתה מהחלטת הוועדה מדרג ראשון.

ב.הוועדה טעתה עת לא התייחסה למסמך רפואי מיום 27/10/11 מאת ד"ר ליברמן. מדובר במסמך מהותי, הכולל אבחנה וכן פירוט פגיעותיה של המערערת.

ג. הוועדה שגתה עת לא התיחסה בפרק הסיכום לממצאיה בדבר "קליקים" בביצוע הכיפוף בשתי הברכיים, וכן רפיון של שתי הרצועות בשתי הברכייים.

ד. הוועדה לא נימקה מדוע העניקה למערערת נכות מותאמת, וזאת בשים לב כי הוועדה ציינה בפרוטוקול "ללא הפרעה תפקודית משמעותית" וסעיף הליקוי 35 (1) (ב) מדבר על השפעה קלה.

ה.החלטת הוועדה בנוגע לסעיף הליקוי אינה מתיישבת עם קביעתה בעניין הפעלת תקנה 15 שם נקבע כי תתקשה לחזור לעבודה באופן מלא לאותן שעות כמו לפני התאונה, דבר שמצביע על השפעה לפחות קלה אם לא יותר על כושר הפעולה הכללי.

ו. מבוקש להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר, וזאת לאור נחרצות קביעת הוועדה, והתעלמות הוועדה מממצאים שציינה בפרוטוקול.

5.עיקר טענות המשיב:

א. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת. המסמך הרפואי מאת ד"ר ליברמן אינו בגדר חוות דעת, ולכן אין על הוועדה חובה להתייחס למסמך. ד"ר ליברמן לא ציין אחוזי נכות וסעיפי ליקוי שלדעתו יש להעניק למערערת, ולפיכך אין לראות במסמך כמסמך מהותי.

ב.הוועדה הפעילה בעניינה של המערערת את תקנה 15 ברבע. אין בעובדה זו כדי להשפיע ולשנות דבר בנוגע לקביעה לגבי סעיף הליקוי שהוענק למערערת. לתקנה 15 ולסעיף ליקוי 35 קריטריונים שונים להפעלה, ואלה אינם משליכים על אלה.

ג. הממצאים שנמצאו בדבר "קליקים" בברכיים ורפיון של רצועות הפיקות בברכים אינם מקנים אחוזי נכות.

דיון והכרעה:

6.החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

7.בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

ראה: עב"ל 10014/98 הוד - המוסד, פד"ע לד' 213.

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.