סבח נ' -

החלטה

בפני בקשה לביטול צו סגירה שניתן ביום 28.5.2013 לעסק אותו מנהל המבקש וכן להורות על עיכוב ההליכים עד למתן החלטה בבקשה.

ביום 28.4.2013 ניתן גזר דין על פיו נגזר על המבקש קנס בגין הפעלת עסק ללא רישיון וכן נצטווה המבקש לסגור את העסק נשוא כתב האישום, בית קפה "קפה קפה" בקרית ים. בית המשפט קבע כי מועד כניסתו לתוקף של הצו יידחה לתקופה של 90 יום מיום שיומצא גזר הדין לנאשם.

ביום 20.3.2014 הגישה המשיבה בקשה דחופה למתן הבהרה ולחילופין למתן סעד לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט. בבקשה נכתב כי גזר הדין הומצא למבקש כבר ביום 3.6.13 אך מאז ועד היום לא נעשה דבר לסגירתו של העסק אשר מוסיף להיות פעיל. בית המשפט התבקש להבהיר כי הן המשטרה והן העירייה מוסמכים לאכוף את ביצוע גזר הדין, לחילופין התבקש בית המשפט להפעיל סמכותו על פי פקודת ביזיון בית משפט.

בדיון שהתקיים ביום 24.3.2014 התברר כי משטרת ישראל עומדת על סירובה לתת רישיון לעסק מסיבות מודיעיניות. ב"כ העירייה הסכים לארכה בת 14 יום בכפוף לכך שבחלוף המועד הזה יינתן סיוע של המשטרה בביצוע צו הסגירה. בית המשפט דחה את המשך הדיון ליום 23.4.14 על מנת לאפשר למבקש למצות את ההליכים מול הגורמים המתנגדים למתן רישיון עסק, ומבלי שהדבר יהווה הכשר להמשך ניהול העסק ללא רישיון.

ביום 13.4.14 בשעה 12:05 המציאה משטרת ישראל צו סגירה לבית העסק בהתאם לגזר הדין של בית המשפט. בפועל נסגר העסק לאחר השעה 17:00 בהוראת השוטרים.

כעת עותר המבקש לביטול צו הסגירה שניתן על ידי בית המשפט עוד ביום 28.5.2013 וחילופין לעכב את ההליכים.

טענות הצדדים

המבקש טוען כי ביום 2.4.2014 קיים המבקש פגישה עם מפקד משטרת זבולון ובו הוסכם כי המשטרה תסיר את התנגדותה לקבלת רישיון. הסכמת המשטרה טרם הומצאה למבקש מאחר והאחראי על רישוי עסקים במשטרה יצא לחופשה עד היום וטרם הספיק לשלוח את האישור. כיום חוזרת בה המשטרה מהסכמתה זו ויש בכך כדי להוות הפרת הבטחה שלטונית.

המבקש טוען כי מלבד אישור משטרת ישראל יש בידיו את כל האישורים הדרושים לרבות משרד הבריאות.

המבקש טוען כי סגירת העסק ערב חג הפסח לאחר שהכשיר את המטבח לפסח יגרום לו נזק בלתי הפיך וכך גם לחמישים העובדים המועסקים בעסק.

המבקש טוען כי משטרת ישראל פעלה בניגוד לחוק כאשר החליטה לאכוף את הצו מבלי שניתנה לה הוראה מפורשת לכך בצו בית המשפט וכי הבקשה שהגישה עיריית קריית ים והדיון שנקבע ליום 23.4.14 נועד לדיון בשאלה מי מוסמך לבצע את הצו.

המשיבה טוענת כי בית המשפט אינו מוסמך להאריך צו סגירה לאחר שניתן אלא מטעמים מיוחדים שירשמו. במקרה זה בית המשפט כבר האריך את הצו פעם אחת עת קבע כי ייכנס לתוקפו בחלוף 90 יום מיום המסירה ואין בסמכותו להאריכו בשנית.

המשיבה טוענת כי אין מחלוקת כי העסק מתנהל ללא רישיון עסק ותוך הפרת צו שיפוטי ועל כן יש לדחות את הבקשה על הסף.

המשיבה טוענת כי המשך פעילות העסק מסכנת את שלום וביטחון הציבור באופן חמור ומיידי ומציגה בפני בית המשפט חומר מודיעיני חסוי בעניין זה. המשיבה מכחישה כי נתנה הסכמת מפקד תחנת זבולון ובנוסף לכך לאחר הפגישה התגלו עובדות חדשות שהביאו את המשטרה לשקול מחדש את עמדתה וזו הסיבה כי אישור רשמי מטעם המשטרה לא ניתן למבקש. בכל מקרה אם סבור המבקש כי ההחלטה שהתקבלה בעניינו אינה שוויונית או מופרזת עליו לפנות בעתירה מנהלית וזאת לא עשה.

כמו כן טוענת המשיבה כי אין בידי בית העסק אישור מטעם כיבוי אש ובביקורת נמצאו ליקויים חמורים במישור זה.

המשיבה טוענת כי בסמכות המשטרה לאכוף את צו הסגירה וכן לייצג בתיק זה וזאת מאחר ומשטרת ישראל היא זרוע האכיפה של השלטון המרכזי וכי המשטרה בכובעה כגוף אכיפה הממונה על גילויין של עבירות ומניעתן איננה תלויה בעירייה ומקום שהעירייה כשלה בתפקידה רשאית המדינה לטפל בעניין. המשיבה מפנה לפסקי הדין המאוזכרים בפרק ו' לכתב התשובה שהגישה.

דיון והכרעה

צו הסגירה ניתן ביום 28.4.3013 על ידי בית משפט כחלק מגזר דינו ואין בסמכותו של בית משפט זה לבטלו.

אשר לבקשה לעכב את ביצוע צו הסגירה, ב עפ 005021/08 (מחוזי באר שבע) חב' מינילנד בע"מ נ. מדינת ישראל – עיריית אילת נקבע: