סבג ואח' נ' שריקי ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד אשר עניינן תאונה מיום 6.8.09 בשעה 09:20 בבוקר בכביש נתיבי איילון לכיוון דרום, בסמוך למחלף לה-גארדיה. לשם הנוחיות, התובע בתביעה שכנגד יכונה להלן הנתבע ואילו הנתבע 1 בתביעה שכנגד יכונה התובע.

1.לטענת אביו של התובע, עת נסע במסלול האמצעי בדרך נתיבי איילון לכיוון דרום, בסמוך למחלף לה-גארדיה, הבחין בנתבע כשהוא נוסע ברכבו בצורה לא ישרה ומשוחח במכשיר הטלפון הנייד שלו. לפתע, סטה הנתבע מנתיב הנסיעה השמאלי בו נסע לכיוון נתיב הנסיעה האמצעי בו נסע התובע. כפועל יוצא מכך, פגע רכבו בחלק השמאלי האחורי של רכבו של התובע באמצעות החלק הקדמי ימני ברכבו של הנתבע.

2.לטענת הנתבע, הוא נסע במסלול השמאלי ביותר ולפתע עקף אותו אביו של התובע מימין, נכנס לנתיבו כשאין הוא שומר מרחק מתאים ומשכך, התנגש רכבו ברכבו של הנתבע.

3.בפני ביהמ"ש העידו אביו של התובע שנהג ברכב בעת התאונה, הנתבע ואף הציגו באמצעות רכבי הדגמה את האופן בו ארעה התאונה, איש איש לגרסתו.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים, הנני קובעת כי דין התביעה להתקבל ודין התביעה שכנגד להדחות, וזאת מטעמים כפי שיפורטו להלן:

א.מדובר בגרסה מול גרסה, משכך על ביהמ"ש לבחון האם קיימות ראיות חיצוניות או אחרות אשר יש בהן כדי לתמוך במי מן הגרסאות. במקרה שלפניי, מתוך היכרות עם נתיבי התנועה במקום בו התרחשה התאונה, אומנם אם היה בכוונת הנתבע להגיע לכיוון נמל התעופה בן גוריון, היה עליו להשתלב מהמסלול השמאלי ביותר לאחד מנתיבי התנועה הימניים. עובדה זו יש בה בכדי לתמוך בגרסת התובע ולפיה היה זה הנתבע אשר סטה ממסלולו לכיוון ימין.

ב.הנתבע הודה בהגינותו כי בעת התאונה שוחח במכשיר הטלפון הסלולארי שלו ומשכך, שלא מן הנמנע הוא שדעתו הייתה מוסחת מן הדרך. לכך אף אוסיף, כי הנתבע אף הודה בפניי כי אין הוא מכיר את הנתיבים ומשכך בהחלט ייתכן כי רק בסמוך לירידה לכיוון חולון הבחין כי דרך המלך לכיוון נמל התעופה בן גוריון היא בנתיביים המרכזיים יותר.

ג.הואיל ואנו מצויים במשטר של הדין האזרחי, על התובע להוכיח את תביעתו ברמה של 51% והנני סבורה כי בנסיבות כפי שתוארו לעיל, הרים התובע את הנטל המוטל עליו.

5.משקבעתי כי דין תביעתו של התובע להתקבל, אבחן הנזקים אשר ארעו לו. לעניין זה אציין כי אומנם התובע לא צרף חוות דעת כנדרש ואולם הואיל ואין מדובר בסכומים גבוהים הנני מקבלת את הצעת המחיר אשר צורפה לתביעה כראייה בדבר נזקי התובע. יחד עם זאת, התובע לא הציג כל אישור בדבר הפסד ימי העבודה ומשכך רכיב זה נדחה.

6.סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן שהנתבע ישלם לתובע סך 2,221 ₪. התביעה שכנגד נדחית. הנתבע יישא בהוצאותיו של התובע בסך 500 ₪.

ערעור ברשות לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד הנוכחים.

לימור ביבי-ממן, שופטת

הוקלד על ידי: שני סעדה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: