סאסי נ' ישראל ואח'

פסק - דין

1.התובע טוען, שתחילה עמד ברמזור אדום ובהתחלף הרמזור לירוק, פנה שמאלה ולפתע מונית, שהיתה נהוגה בידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הגיעה במהירות של לפחות 100 קמ"ש מכיוון גדרה, נסעה ברמזור אדום ופגעה ברכב התובע.

המונית בה נהג הנתבע היא בבעלות הנתבע 1 (להלן: "שמעון") ומבוטחת על ידי הנתבעת 3 (להלן: "המבטחת").

כתוצאה מכך, ניזוק רכבו של התובע ומאחר והתובע סבור שהאחריות לתאונה וגרם הנזק רובצת על הנתבע, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבעים לשלם לו את נזקו בסך של 7,310 ₪, הכולל: נזק ממשי לרכב בסך 6,538 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 699 ₪ ואגרת בית משפט בסך של 73 ₪.

2.הנתבעים הגישו כתב הגנה משותף, ובו נטען, שאכן הנתבע נסע באותו יום מכיוון גדרה לכיוון רחובות ובהתקרבו לצומת, המשיך בנסיעה רצופה בחסות האור הירוק ולפתע, הגיח רכב התובע, התפרץ לצומת בניגוד להוראות הרמזור שהראה אור אדום ופגע במונית בה נהג הנתבע.

לכן, סבורים הנתבעים, שהאחריות לקרות התאונה רובצת על התובע.

לחלופין, חלקו הנתבעים על גובה הנזק הנתבע על ידי התובע, שכן רכב התובע נבדק כחודש לאחר האירוע ויש בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע נשוא תביעה זו עם הנזק לרכב.

3.אם כן, מוסכם על הצדדים שרכב התובע נפגע, ברם מסכים אנוכי לטענת נציג המבטחת, שעסקינן בגרסה מול גרסה, שכן, לאופן קרות התאונה חלוקים הצדדים המעורבים בתאונה וכל אחד מהם מעלה גרסה שונה על צורת קרות התאונה והשאלה העיקרית הנובעת מטענות הצדדים היא: מי מהמעורבים בתאונה עבר את הצומת באור ירוק ומי עבר באור אדום.

התובע טוען, כי בהגיעו לצומת היה לפניו אור אדום והוא עצר את מכוניתו ורק לאחר מכן בהתחלף האור לירוק – לקח את הסיבוב שמאלה ואז הגיע הנתבע מולו במהירות ופגע ברכבו.

לטענת התובע, נסע הנתבע באותה עת באור אדום.

לעומתו, טוען הנתבע, שהוא נסע בירוק ובהגיעו לצומת הוא הבחין ברכב התובע הפונה שמאלה וכתוצאה מכך, האט את מהירות נסיעתו, צפר לו במטרה שיעצור. באותה עת, היה הנתבע בנתיב האמצעי ופנה לנתיב הימני על מנת למנוע נזק. כאשר הנתבע ראה את רכב התובע, הוא החליט לברוח ימינה ואז נותרה לו הברירה או לפגוע בחזית רכב התובע עם כנף שמאלית של המונית או לפגוע בתמרור.

בסופו של יום, פגע הנתבע בחזית רכב התובע והמונית נפגעה בכנף השמאלית.

4.מעדויות המעורבים בתאונה עולה, ששניהם חוזרים על גרסתם וכל אחד מהם סבור שהוא עבר בירוק ואילו השני עבר באדום, אך כפי שעולה מהפגיעות ברכבים וממקום ההתנגשות, הרי שההתנגשות עצמה אירעה כבר בתוך הצומת.

הנתבע העיד, שהוא נכנס לצומת באור ירוק ורכב שנסע אחריו ושהיה נהוג בידי מר גולן גדעון (להלן: "מר גולן") גם הוא הספיק עדיין להיכנס באור ירוק.

מר גולן העיד בבית המשפט, שהוא אכן נסע אחרי המונית וגם הוא נכנס לצומת באור ירוק והוא ראה, שרכב התובע פנה שמאלה והנתבע החליט לסטות ימינה על מנת לברוח ממנו ואז הייתה ההתנגשות.

גם התובע הביא עד מטעמו לתמוך בגרסתו. העד הוא מר צבי שכטר, (להלן: "מר שכטר") אשר נסע ברכב התובע והוא מעיד, שאכן התובע עצר ברמזור אדום ולאחר שהתחלף לירוק פנה שמאלה ואז הגיעה המונית במהירות מופרזת מכיוון גדרה ופגעה ברכב התובע.

לטענת מר שכטר הייתה ההתנגשות בעת שהתובע היה בתחילת הצומת.

מר שכטר עבר חקירה נגדית ארוכה על ידי נציגת המבטחת, אך לא מצאתי שעדותו הראשית נסתרה על ידי החקירה הנגדית.

5.לאחר שבחנתי את הגרסאות של המעורבים בתאונה ואת דברי העדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לבית המשפט, אני קובע כדלקמן:

א.לכל צד שהיה מעורב בתאונה זו, גרסה אותה העלה בכתב הטענות וגם בבית המשפט. מר גולן – עד מטעם התובע – תומך בגרסת התובע ואילו מר שכטר – עד מטעם הנתבע – תומך בגרסת הנתבע.