סאנא נ' שוורץ ואח'

פסק דין

תביעה כספית על סך של 34,191 ₪ שהוגשה בסדר דיון מהיר על נזק שנגרם לרכבו של התובע מסוג ניסן טרנו מס' רישוי 10-530-29 ביום 27/3/08. הנזק נגרם מגלגל של רכב הנתבעת מס' 2 שהתנתק תוך כדי נהיגה בכיוון הנגדי ופגע ברכב התובע.

הנתבעת לא חלקה על החבות אלא על הנזק.

פרטי הנזק הם:

23,953 ₪ על פי חוות דעת שמאי.

2,218 ₪ שכ"ט שמאי.

3,150 ₪ ירידת ערך.

4,500 ₪ הפסד ימי עובדה ונסיעות בתקופת הטיפול.

370 ₪ הפסד אגרת רישוי בחלק היחסי.

רכב התובע הוא משנת 1997 ומד האוץ עמד על 338,665 ק"מ. התובע הוא יד ששית.

חוות הדעת של השמאי מטעם התובע מחולקת בין פיצוי בגין חלקים ופיצוי עבו ר ירידת ערך.

באשר לחלקים להחלפה קיים פער בין השמאים. השמאי מטעם התובע העריך סכום כולל של 23,953 ₪ ואלו השמאי מטעם הנתבעים העריך את הסכום של 20,616.43 ₪ כולל מע"מ.

השמאי מטעם הנתבעים חלק על קביעת חלקים חדשים חלופיים. באי כוח הנתבעים חלקו על הנזק הן מחמת קביעת חלקים חדשים והן מחמת העובדה כי בפועל הרכב לא תוקן.

התובע זכאי להחזר מצב לקדמותו ולא ליותר מזה, ולכן ככלל על החלקי המשומשים להיות מוחלפים בחלקים משומשים, בכפוף להחלפת חלקים שחייבים להיות חדשים. השמאי מטעם הנתבעים הסביר את ההבדל בין חוות הדעת בכך שהעריך את שווי התיקון לפי מה שבוצע בפועל. הוא הסכים שמה שבוצע בפועל לא היה המרבי גם לשיטתו.

לאחר שבחנתי את המחלוקת בין השמאים אני לא מקבלת את חוות הדעת של השמאי מטעם הנתבעים שאישרה את התוצאה של תיקון לקוי במקום לתת חוות דעת לפי הסכום שהיה צריך לפצות את התובע על מנת שיוכל לתקן את רכבו להשיב המצב לקדמותו. לכן אני מעדיפה את חוות הדעת של השמאי מטעם התובע לגבי שווי החלקים להחלפה.

התובע לא ביצע את התיקון לפי חוות הדעת של השמאי מטעמו אך הוא זכאי לפיצוי שיאפשר לו לעשות כן כולל המע"מ.

לפיכך אני מקבלת את ראש הנזק של 23,953 ₪ שווי התיקון של החלפים על פי חוות דעת שמאי של התובע נכון ליום הגשת התביעה.

בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע בהקשר לירידת הערך, לא ניתן משקל למספר הידיים, מספר הקילומטרים במד האוץ ואין התייחסות להיסטוריה של הרכב. השמאי מטעם הנתבעים טען כי לאור גילו של הרכב, אין משקל לנזק של ירידת ערך לפי דו"ח ועדת ששון. אני דוחה את הפיצוי על ירידת ערך בהעדר התייחסות לרכיבים לעיל.

אני גם מקבלת את התביעה לפיצוי התובע על תשלום שכר השמאי.

התביעה לפיצוי הפסד ימי עבודה ונסיעות בעת התיקון לא הוכחה ועל כן נדחית.