סאינה ואח' נ' מסיקה ואח'

פסק דין

במסגרת התובענה שלפניי ביקשו התובעים לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם סך של 30,000 ₪ בגין דמי תיווך.

לשיטת התובעים פנו אליהם הנתבעים לקבלת שירותי תיווך. התובעים החתימו את הנתבעים על טופס הזמנת שירותי תיווך המתייחס לדירות בפרויקט אשר נבנה אותה עת בכרכור, ולבסוף רכשו הנתבעים דירה בפרויקט ישירות מבעל הקרקע, מבלי לשלם את דמי התיווך. לטענת התובעים ביקשו למעשה הנתבעים לעקוף את ההסכם שבין הצדדים, פנו ישירות אל בעלי הפרויקט, ורכשו דירה אחרת באותו פרויקט, והכל במטרה לחמוק מחובתם כלפי התובעים.

הנתבעים מנגד סבורים כי לא חלה עליהם כל חובה לשלם דמי תיווך במקרה דנן, וזאת מפאת העובדה שלשיטתם רכשו דירה אחרת מאלו שהוצגו על ידי התובעים, דירה שאינה נזכרת כלל בטופס שעליו הוחתמו, ולמעשה לא היו התובעים, בנסיבות המקרה, הגורם היעיל שהביא ליצירת העסקה.

טענות התובעים -

1.ביום 6/6/12 נפגשה הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) לבדה עם התובע 2 (להלן: התובע), במשרד התובעים, חתמה לפניו על טופס הזמנת שירותי תיווך ואף הגיעה עמו אל הפרויקט המדובר וראתה דירה אופיינית שהוצגה לה על ידי התובע;

2.הדירה שהוצגה לנתבעת הינה דירה השייכת הלכה למעשה לתובע, והוא רכשהּ מבעלי הקרקע.

במעמד הסיור הובהר לנתבעת כי דירה זו היא דירה אופיינית בפרויקט, כי לא זו הדירה המדוברת וזו מוצגת רק כדוגמא למבנה הדירות, וכי כל הדירות בפרויקט זהות הלכה למעשה לתכנונה של דירה זו, אך חלקן פונות לכיוונים שונים או נהנות מתוספת של מרפסת, גג או גינה; בנוסף הובהר כי הפרויקט נבנה בשלבים, ולפיכך חלק מהדירות בשלבי גמר – קרי, חלק מהבניינים כבר בנויים, ודירותיהם במצב מתקדם, ואילו חלק אחר רק בשלבי תחילת בניה או עדיין "על הנייר";

3.הנתבעת לא נכנסה לדירות נוספות בפרויקט ביחד עם התובע, וביקשה שהות לספר לבעלה מה ראתה ולשוחח עמו אודות הפרויקט;

4.בשיחה טלפונית שנערכה מספר ימים לאחר מכן הודיעה הנתבעת כי לא יוכלו להציע למעלה מ- 1.2 מיליון ₪. התובע ביקש לזמנה לשיחה אך הנתבעים לא הגיעו לפגישה ומאותו מועד התחמקו ממענה;

5.בחודש נובמבר שוחח התובע עם הנתבעת וזו הסבירה כי האריכו את הסכם השכירות בדירה בה התגוררו, וכי הם עדיין מחפשים נכס;

6.בחלוף מספר חודשים התברר כי הנתבעים רכשו דירה אחרת באותו פרויקט. לאחר מכן נפגשו הצדדים, הנתבעים טענו כי אין להם כסף, וביקשו להתייעץ עם החברה הקבלנית ממנה רכשו את הדירה. בהמשך הודיעו הנתבעים כי הם מסרבים לשלם את שכה"ט כיוון שהדירה שנרכשה אינה מצוינת בטופס ההזמנה.

טענות הנתבעים -

1.הנתבעים הכירו את הפרויקט עוד קודם למועד הפגישה בין הנתבעת לתובע, והם אף מכירים באופן אישי את הבעלים ואת האחראי על הפרויקט; למעשה, כך לשיטתם, הם התגוררו בשכירות בסמיכות למיקום הפרויקט, ולכן הכירו את הפרויקט מקרוב. בנוסף, הם מכירים אישית הן את בעלי הקרקע והן את מנהל הפרויקט, ואחיינו של הנתבע 1 אף רכש דירה בפרויקט עובר למועד החתימה על טופס ההזמנה;

2.התובעים לא הציגו את הדירה שנרכשה על ידי הנתבעים לנתבעים, ואף לא קישרו בין הנתבעים לבעלי הקרקע. בנוסף, לא השתתפו התובעים בפגישות שנערכו עם בעלי הקרקע, ולא היוו הגורם היעיל להתהוות העסקה;

3.התובע הראה לנתבעת אך ורק את הדירה שלו, והציע אותה למכירה; התובע לא הציג את עצמו כמי שמתווך את כל הדירות בפרויקט, ומדבריו הבינה הנתבעת כי הוא מבקש למכור רק את הדירה שלו-עצמו, ללא כל קשר ליתרת הפרויקט ולבעלי הפרויקט;

4.הדירה שהראה התובע לנתבעת לא התאימה לצרכים של הנתבעים, במובן זה שמחירה היה גבוה מדי. בנוסף, לא הבהיר התובע באותה עת כי קיימות דירות אחרות, שאף הן גמורות ומוכנות לאכלוס מיידי, במחירים נמוכים יותר, וכאמור לא ידעו כלל כי יוכל לתווך דירות אחרות בפרויקט;

5.לאחר שהחליטו שלא לרכוש את הדירה המוצעת על ידי המתווך – הודיע בעל הדירה בה גרו בשכירות כי הוא מסכים להארכת הסכם השכירות, והלחץ שנוצר לאיתור דירה לאכלוס מיידי הוסר. בהתאמה, החלו לחפש בנחת דירה אחרת לרכישה, ולאור העובדה שהכירו את הפרויקט מבעוד מועד ואף את הבעלים, פנו וביקשו לאתר באמצעותו דירה אחרת בפרויקט, וכך איתרו את הדירה שנרכשה על ידם לבסוף, דירה שעדיין לא נבנתה במועד רכישתה;

6.הדירה שנרכשה שייכת לבניין אחר, הממוקם באזור אחר לחלוטין, פינתית, ושקטה, ופונה לרחוב אחר לגמרי מהרחוב שבו ממוקמת הדירה של המתווך;

7.הדירה שנרכשה נרכשה במחיר זול יותר מהדירה שהוצעה על ידי המתווך, ומצויה היתה בתחום יכולתם הכלכלית של הנתבעים;