ס. יהודה - השקעות ופיננסים בע"מ נ' ג. אריטמא (2004) בע"מ ואח'

החלטה

החלטה זו הינה בהתנגדות לביצוע שני שיקים , האחד על סך של 100,000 ₪ והשני 75,000 ₪.

המבקשים הגישו בקשת התנגדות , ניתן תצהיר מטעם המבקש 2 שהינו בעליה ומנהלה של המבקשת 1.

המצהיר מטעם המבקשת נחקר חקירה נגדית, ובאי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

המבקש 2 טוען בתצהירו כי אינו חתום חתימה אישית על גב השיקים נשוא ההתנגדות, ועל כן בהעדר חתימתו לא קמה לו חבות אישת בגין השיקים נשוא הבקשה.

למבקש הוצגו במסגרת החקירה הנגדית השיקים המקוריים, המבקש אישר בחקירתו כי על גבי החותמת של המבקשת 1, קשקש בכתב ידו על גוף החותמת, אף שלטענתו לא קיימת חובה של החברה לחתימה אישית של מנהל לצורך יצירת חבות החברה.

המבקש הכחיש בחקירתו הנגדית כי חתם שתי חתימות האחת פני חותמת החברה והשנייה תחתיה לצורך יצירת חבות אישית,. ואף ציין לתמיכה בגרסתו כי לא ציין מספר ת.ז. כפי שנעשו לגבי יתר הערבים לשיקים האמורים.

לאחר שעיינתי עיין היטב בשיקים נשוא ההתנגדות, ובחתימות המפורטות על גב השיקים, ניכר כי על גב השיק מופיעה חותמת של החברה המבקשת 1, אשר עליה מופיעה חתימה של המבקש 2 אשר הודה בחקירתו כי קישקש על פני החותמת בשם החברה.

כמו כן, מצאתי כי ישנה חתימה נוספת נבחנת ונפרדת הדומה לחתימה המופיעה על גוף חותמת החברה.

עיון בשני השיקים גם יחד נממצא בעין בלתי מקצועית כי החתימות כלל נעשו בדיו כחול שונה ולא באותו עט עצמו כך שלכאורה מדובר בשתי חתימות ולא בחתימה אחת כפי שטען המבקש בחקירתו הנגדית.

עובדה זו מתיישבת יותר עם הגרסה כי מדובר בשתי חתימות שנעשו על ידי המבקש אשר הודה כי כלל החתימה או כלשונו הקשקוש נעשה כולו על ידו.

אני סבור כי העדר ציון ת.ז. של המבקש אין בו שלעצמו כדי לשלול מהות החתימה בין כערב לפרעון השטר לבין כחתימת מסב אשר שניהם על פי פקודת השטרות יש בהם כדי להקים חבות של החתום על גב השטר.

יתר על כן, משהודה המבקש בחקירתו כי כלל החתימה המופיעה על פני חותמת החברה ובכלל זה החתימה מופיעה בהמשך לחתימה שהוטבעה על חותמת הינה בכתב ידו, הרי שאין הכחשה של המבקש כי מדובר בחתימה ו/או בקשקוש שנעשה על ידי המבקש עצמו.

המבקש נשאל בחקירתו הנגדית מדוע הטביע החברה המבקשת חותמתה וחתימתו של המבקש כמנהלה על גב השיקים, המבקש לא ידע ליתן כל תשובה ענינית במסגרת חקירתו בעניין,, טען כי היה מדובר בעסקה מורכבת, אולם לא פירט עניין זה.

אומנם, המבקש מציין בסעיף 23 לתצהירו, גרסה בעניין זה לפיה לכאורה החתימה של החברה נעשתה כחתימת מסב עת החברה מושכת השיקים משכה שיקים לצורך תשלום בגין חובה למבקשת אולם בסופו של עניין שיקים אלה הושבו ולא הופקדו אצל המבקשת.

טענה זו כאמור הועלתה בתצהיר , אך המבקש לא דבק בה בחקירתו טענה זו שלעצמה תמוהה, שכן אילו השיקים נמשכו כתשלום של מושך השיקים למבקשת לא ברור מדוע הנפרע בשיקים הינו לוי חיים ולא המבקשת.

המבקשת אינה טוענת בתצהיר כי אינה חתומה על השיקים נשוא ההתנגדות אלא מאשרת בסעיף 8 לתצהיר כי הוטבע בשיקים חותמת החברה, ואף המבקש אישר בחקירתו כי על גבי החותמת הטביע חתימת מנהל של המבקשת.

אומנם המבקשת מעלה בתצהיר טענה כי מדובר מעין חתימת הסב מבלי שקיבלה כל תמורה ומבלי שבפועל נעשה כל הסב מטעמה, גם טענה זו הינה טענה כללית וסתמית נעדרת כל הסבר מניח את הדעת, שכן לא פורט על ידי המבקשים באופן ברור מהות חלקה של המבקשת ומנהלה במסגרת העסקה המורכבת כפי שטען המבקש בחקריתו הנגדית.

על כן אני סבור כי טענת המבקשת לעניין חתימתה כמסבה הינה הג נת בדים.

אשר על כן, לעניין טענת המבקשת לעניין תוקף חתימתה דינה של הבקשה להדחות בהיותה הגנת בדים.