נתשה נ' אבו חמדה

החלטה

בתביעה שלפנינו טען התובע כי בטרם פינויו מהדירה שבבעלות הנתבע (להלן- הדירה), על-פי פסק דין מיום 18.1.06 (א11617/05), התחייב הנתבע להשיב לתובע סך של 900$ בגין שיפוצים שביצע מכספו במטבח של הדירה.

בדיון שהתקיים בפני ביום 14.9.08 ניתן פסק-דין בהיעדר התייצבות הנתבע (להלן- פסק הדין).

לפניי בקשה מטעם הנתבע לביטול פסק הדין.

לטענת הנתבע, הוא מעולם לא קיבל את כתב התביעה ואת ההזמנה לדיון ולא ידע על התביעה המתנהלת נגדו עד לפני כשבועיים, כשנמסר לידיו העתק מפסק הדין.

מהאמור בבקשה עולה כי הנתבע מתגורר דרך קבע בחו"ל ומגיע לארץ מדי פעם בפעם.

לטענת הנתבע,הכתובת שמסר התובע ככתובתו של הנתבע הינה של הבניין נשוא התובענה, על אף שהיה ידוע לתובע היטב כי הנתבע כלל לא נמצא שם. לדבריו, אישורי המסירה שבתיק חתומים על-ידי השוכר בדירה, מר ח'ליל ג'עפר, ולא על ידו.

לגופו של עניין טוען הנתבע, כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין מאחר ופינויו של התובע מהבניין נעשה על-פי פסק הדין מיום 18.1.06 ושם לא הוזכר כלל החזר התשלומים הנטען על-ידי התובע.

התובע מתנגד לביטול פסק הדין בשל חלוף הזמן, כשנתיים מיום מתן פסק הדין. לטענתו, מסירת כתב התביעה וההזמנה לדיון באמצעות השוכר שבדירה הינה מסירה כדין ויש לקבלה. התובע מוסיף כי ידוע לו שהנתבע קיבל את כתב התביעה לידיו.

בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עומדים לפניו שני שיקולים:

האחד, סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון בבית המשפט והשני, מה הם סיכויי המבקש והאם טענותיו לגופו של עניין, יש בהן כדי לשנות את פסק הדין שניתן בהיעדר, אם יינתן למבקש יומו בבית המשפט.

כמובן שהיעדרות מדיון בשל העדר כל זימון או ידיעה מחייבת את ביטול פסק הדין, שניתן בהעדר, מחובת הצדק.

במקרים בהם הייתה הזמנה כדין לדיון, או לפחות ידיעה ממשית או קונסטרוקטיבית אודות מועד הדיון, יש לשקול את שני השיקולים האמורים במצטבר. אולם, ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר וכבדת משקל, קטן המשקל הנדרש ביחס לתשובה לשאלה האחרת, על מנת להביא לביטול פסק הדין.

כך, במקרים בהם הסיבה להיעדרות המבקש מקורה בזלזול ניכר או ברשלנותו שלו, אז יתכן כי לאור הזלזול הרב בבית המשפט, תידחה הבקשה וזאת מבלי ליתן משקל רב לשיקול השני. לחילופין, במקרים בהם הציג המבקש בכתב הגנתו או בבקשתו טיעוני הגנה טובים ובעלי סיכוי לשינוי פסק הדין, אז יכול בית המשפט ליתן לו יומו בבית המשפט, למרות היעדרות שאינה מוצדקת, תוך תיקון המחדל והנזק שנגרם בפסיקת הוצאות.

ומן הכלל אל הפרט.

במקרה שלפנינו נראה כי כתב התביעה וההזמנה לדיון לא נמסרו לידיו של הנתבע כי אם לשוכר שנמצא בדירה שבבעלותו.

הואיל וטענת הנתבע לפיה הוא מתגורר בחו"ל לא נסתרה, והואיל והתובע לא הוכיח כי הנתבע עצמו קיבל את כתב התביעה לידיו - דינו של פסק הדין להתבטל, מחובת הצדק.

לפיכך, אני קובעת כדלקמן:

(א)פסק הדין מבוטל.

(ב)התובע יגיש תגובה לטענת הנתבע בדבר סילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין עד ליום 15.11.10.