נתן נ' פנאן ואח' - סמכות עניינית

התביעה

1.התובע היה בעבר החשב של קבוצת הכדורסל מכבי תל-אביב (להלן – הקבוצה).

המנוח מוני פנאן ז"ל, שנפטר ביום 19.10.09 בנסיבות מצערות (להלן – המנוח), היה מנהל הקבוצה.

בין התובע ובין המנוח התקיימו יחסים עסקיים וחבריים, במסגרתם – על פי הנטען – הלווה התובע למנוח הלוואות שונות, שלא נפרעו.

הנתבעת 1, אשת המנוח, והנתבעים 2 ו-3, ילדיו, הם יורשיו (להלן – היורשים).

הנתבע 4 כיהן כמנהל העיזבון של המנוח במשך תקופה מסוימת (להלן – מנהל העיזבון).

התובע תובע מהנתבעים לשלם לו את סכומי ההלוואה וכן פיצוי עבור נזקים שונים שנגרמו, לטענתו, מהתנהלותם.

התביעה הועמדה על סך של 2,8 מיליון ₪, למרות שלטענתו סכום כל תביעותיו עומד על סך של יותר מ-3,8 מיליון ₪.

2.התביעה נגד היורשים נשענת על שתי עילות עיקריות:

א.התחייבות אישית של היורשים – בשעת מתן ההלוואות – להשיב את ההלוואות שניתנו להם ולצרכיהם, לבקשת המנוח (לחתונת הנתבע 2, לרכישת רכבים עבור הנתבעים 2 ו-3, לרכישת דירה לנתבעת 3), וכן התחייבותם שניתנה לאחר פטירת המנוח להשיב אותם סכומים.

ב.הברחת כספים ונכסים מהעיזבון, על מנת שלא ניתן יהיה להיפרע מהם.

3.התביעה נגד מנהל העיזבון הוגשה משום, שלטענת התובע, הוא לא מילא את תפקידו כנדרש, לא מימש את נכסי המנוח, לא חילק את תמורתם לכל נושיו והעדיף את האינטרס של היורשים.

4.להשלמת התמונה, ולמרות שהדברים אינם נדרשים לשם מתן החלטה זו, אוסיף, כי הנתבעים מכחישים את כל טענות התובע.

היורשים טוענים כי לא ידעו כלל על נטילת ההלוואות, ככל שאלה ניתנו, ולא התחייבו כלפי התובע לפרוע אותן, לא בשעה שהם ניתנו ולא לאחר פטירת המנוח.