נקש נ' אקס

פסק דין

1.בעלי הדין שכרו יחדיו דירה בת שלושה חדרים ברמת גן, בחודש אוגוסט 2010, לתקופה של שנה, כאשר כל אחד מהם נשא במחצית עלות השכירות בגין חלקו בדירה – 1,800 ₪ לכל שוכר. בחודש ינואר 2011 נתגלעו ביניהם חילוקי דעות, שסיומם בעזיבת התובע את הנכס. בתחילה החליף אדם אחר בשם ארז את התובע לתקופה של עשרה ימים, אך לא נשאר בדירה. התובע לא נשא בחלקו בשכר הדירה, וזכויות לא הועברו לאחר עד לחודש מאי 2012. או אז הורה בעל הבית על סיום השכירות נוכח אי-תשלום החוב, כך טענת הנתבעת, ובעקבות הדברים נקט בעל הבית הליך הוצל"פ נגד התובע בגין חובותיו שלא נפרעו, הליך שבסופו נדרש התובע לשלם 8,523 ₪.

2.לטענת התובע, הנתבעת היא שדחקה בו, לרבות במסרונים, לעזוב את הדירה, עד שמחששו מפניה עשה כן. עוד הוא טוען כי עשה כל מאמץ להביא להשכרת חלקו בדירה לאחר, תוך הסתייעות בנתבעת, שכן הוא מסר לה את מפתחות הדירה. הוא טוען כי הנתבעת נאותה לשוחח רק עם שניים מתוך עשרה הפונים שהוא הפנה אליה בתקופה שבין 12.2.2012 (שאז עזב ארז את הדירה) ועד לסוף חודש פברואר 2012, ואף עמם היא קבעה שעות פגישה בלתי סבירות. כך אירע לדבריו שחלקו לא הושכר, בעל הבית פתח נגדו הליכים בהוצאה לפועל, והנתבעת אחראית לכך, לשיטתו. בגין אלה תבע הוא את חובו בהליכי ההוצל"פ ועוגמת נפש.

3.הנתבעת טוענת כי החלטת התובע לעזוב את הדירה היא שלו, ועליו לשאת באחריות לכך שהחליט לעזוב מבלי להמשיך ולשאת בעלויות השכירות. עוד טוענת הנתבעת כי היא דווקא עשתה מאמצים ניכרים להשכיר את חלקו של התובע בדירה, אך לא עלה בידה לעשות כן. בהקשר זה היא הציגה חלופת מסרונים עם שלושה מתעניינים, וטוענת למגעים שקיימה עם מתעניינים רבים אחרים, לרבות אלה שהפנה אליה התובע, ולרבות תוך פרסום מודעה בעניין, אך הכל ללא הועיל, שכן המדובר בדירה במיקום רועש ושאינה אטרקטיבית במיוחד. עוד היא מטעימה כי היה זה דווקא האינטרס שלה להביא להשכרת הדירה, שכן בלא תשלום מחצית שכר הדירה מצד התובע, ברור היה שבעל הבית יבטל את החוזה ויביא להוצאת הנתבעת מן הדירה, כפי שאכן עשה בחלוף כארבעה חודשים.

4.דין התביעה – להידחות. התובע החליט מלכתחילה להתקשר בהסכם שבו הוא כורך את גורלו עם זה של הנתבעת, והוא שהחליט לבסוף לעזוב את הדירה, אף אם הנתבעת דחקה בו לעשות כן. הוא אף זה שהחליט להימנע מלשלם את חלקו בשכר הדירה, שבו היה מחויב חוזית, ומכאן הליכי ההוצאה לפועל שננקטו. על מנת לחייב את הנתבעת לשפותו, היה עליו להוכיח מערך נסיבות יוצא דופן, של מי שמונעת ממנו בזדון כל אפשרות לנסות ולהיטיב את נזקו בדרך השכרת חלקו בדירה. אינני נדרש לשאלה האם הנתבעת היתה יכולה לעשות יותר משעשתה על מנת להשכיר את הדירה; ברם אין אף ראיה לכך שהיא הכשילה במכוון כל אפשרות להשכרת חלקו של התובע בדירה. המודעה, המסרונים והפגישות עם שוכרים ודאי מעידים על כך, ואכן היה זה אינטרס שלה למצוא שוכר לדירה (גם אם קיימת נוחות מסוימת באי-נוכחות שוכר נוסף), שכן נוכח התנהלות התובע ואי-תשלום חלקו בשכר הדירה היה ברור שסופו של חוזה השכירות קרב, כפי שאכן קרה.

5.התביעה נדחית אפוא. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסכום של 500 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: