נקש ירקית נ' רוזן ברכה ואח'

החלטה

מאחר והמערכת ,לא הביאה הבקשה בפני למתן החלטה,ניתנת החלטתי בבקשה רק היום:

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של כב' השופטת סמסון מיום 24/3/11, על פיו חוייב המבקש לשלם למשיבה סך של 24,021 ₪ (עפ"י קרן בסך 18,000 ₪).

ביה"מ קיבל את גרסת המשיבה על פיה נתנה למבקש הלוואה וקבע כי סכום ההלוואה עמד על 20,000 ₪. ביהמ"ש חייב לפיכך את המבקש ביתרת חוב ההלוואה, לאחר ניכוי כספים אשר כבר שולמו באמצעות צדדים שלישיים.

2.לטענת המבקש, ביה"מ טעה בקבלת גרסת המשיבה וזאת למרות סתירות וחצאי אמיתות שנמצאו לטענתו בעדותה. המבקש טען כי ביה"מ התעלם מנסיבות הגעת השטר למשיבה. עוד טען המבקש, כי הנתבעת הנוספת בתיק, אשר הינה אחותו, הודתה בכך שהמשיבה נתנה הלוואה למבקש, רק מנסיבות משפחתיות וחשש כי המבקש יפגע ע"י נושיו.

המבקש טען, כי לא הגיוני שהמשיבה נתנה לו הלוואה ללא כל בטחון או ערובה וכי בכל מקרה התברר כי ההלוואה נמסרה למר אבוטבול על מנת שימסרה למבקש ולא הוצגה הוכחה כי הכסף אכן נמסר למבקש.

עוד הוסיף המבקש, כי במידה ולא יעוכב פסק הדין, יחלו הליכים שלא ניתן יהיה לעצרם ויהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו.

3.המשיבה התנגדה לבקשה, תוך שהפנתה להלכה כי ביה"מ של ערעור אינו נוטה להתערב בממצאים שבעובדה.

דיון

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הכלל הינו,הכי הגשת ערעור אינה מעכבת את פסק הדין עליו מערערים וכי הזוכה בתיק זכאי לקבל את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה (ראה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

על מנת שבית המשפט יענה לבקשה לעיכוב הליכים, על המבקש לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים: סיכויים טובים להצליח בערעור וכן כי אם יזכה בערעור, יהיה זה מן הנמנע, או קשה מאוד, להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצוע מיידי של פסק הדין יגרום למבקש נזק כזה, שאינו ניתן לתיקון (ב"ש 227/87 קרן כימקלים בע"מ נ' ויטקו כימיקלים בע"מ, פד"י מ"א (1) 713).

לענין סיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור טובים, טענותיו של המבקש מתייחסות לקביעות ביהמ"ש בעניינים שבעובדה, להערכת מהימנות ולהעדפת הגרסה העובדתית של המשיבה על זו של המבקש.

הלכה ידועה היא, כי ביהמ"ש של ערעור לא מתערב בממצאי עובדה שנקבעו ע"י ביהמ"ש קמא, אשר שמע את העדויות ואשר לפניו הובאו יתר הראיות. טעמו של הכלל הוא, בין היתר, בכך, שלבית המשפט קמא יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור בקביעת הממצאים העובדתיים. לשופט הערכאה הראשונה היתה אפשרות להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים והראיות. התערבות בממצאי עובדה תיעשה במשורה, ורק במקרים חריגים וקיצוניים, דוגמת מקרים שנפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של עניין (ע"א 11100/02 חצור ואח' נ' דותן ואח' (טרם פורסם)).

פסק הדין במקרה דנן הינו מנומק ומפורט. ביהמ"ש לא התעלם מגרסת המבקש, אלא שלאור העובדות והראיות שהוצגו בפניו, הגיע למסקנה העובדתית בדבר העדפת גרסת המשיבה. בין היתר, השתית ביהמ"ש קמא קביעתו על נ/6 – תמליל שיחה בו הודתה הנתבעת הנוספת כי המבקש הלווה למשיבה כספים וכן על ת/2 – מסמך בו שבה הנתבעת והודתה במתן ההלוואה למבקש.

ביהמ"ש דחה אומנם את התביעה בעילה השטרית ואולם קיבל אותה בעילה החוזית ובעילה של עשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט העדיף את גרסת המשיבה על בסיס מה שנאמר ומה שלא נאמר בתצהיר המבקש עצמו וכן על בסיס דברים שעלו בחקירתו הנגדית של המבקש ואשר עמדו בסתירה לתמליל נ/6 שהגיש המבקש עצמו.

לאור האמור, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור גבוהים באופן המצדיק היעתרות לבקשה.

5.עוד יש להדגיש, כי בפסק דין כספי, הנטייה היא שלא לעכב את פסק הדין. בכדי שפסק דין כספי יעוכב, על המבקש להראות כי אם יזכה בערעור לא יוכל להיפרע מהזוכה ולקבל כספו בחזרה. פסק דין כספי יעוכב במצב בו ביהמ"ש קמא נתפס לכלל טעות וניתן להניח כי אלמלא אותה טעות, פסיקתו של ביהמ"ש היתה שונה לחלוטין (ראה: א' גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, בעמ' 675).

אם לא די בכך שמדובר בפסק דין כספי, אשר הנטייה כאמור הינה שלא לעכבו, הרי שהמבקש לא הציג כל צורך מפורט בעיכוב הביצוע. טענתו של המבקש כי ככל שפסק הדין יבוצע יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו, נטענה באופן סתמי וללא כל נימוק.

כדי לזכות בסעד המבוקש, היה על המבקש להצביע על הטענות בגינם, ככל שיתקבל הערעור, לא יוכל לגבות מהמשיבה את הכספים שישלם, לרבות התייחסות למצבה הכלכלי של המשיבה. הצהרה סתמית ללא הבאת נתונים, כמוה כהעדר הצהרה בכלל. ללא פרוט נסיבות המלמדות כי ביצוע מיידי שלך פסק הדין יסב למבקש נזק, אין די בטענה כללית זו.