פסק דין
בהחלטתי מיום 7/6/12 הועלו ספקות ביחס להתכנות בירור טענות המבקש כנגד פסק הבורר, נשוא ההליך, בדרך הדיונית שבה הוגש ההליך- התנגדות לאישור הפסק, עפ"י חוק הבוררות.
הצדדים הוזמנו להתייחס לתהיות שהועלו.
בעוד המשיבים סבורים כי אכן דין הבקשה ,במתכונת דהיום, להדחות על הסף, הרי, מנגד, המבקש איתן ברצונו להוסיף ולהתדיין במסגרת הבקשה לביטול הפסק, ולהמנעות מאישורו, כפי שהתבקש בהפ"ב שהוגשה, במקביל, מטעם המשיב 4.
נימוקי ב"כ המבקש רחוקים מלשכנע, ולמעשה יש בהם אך חזרה על הטענות שהעלה מרשה לגופו של עניין.
כפי שפורט בהחלטתי דלעיל, מ 7/6/12, ובהיות פסק הבורר נחזה להיות מאשר ונותן תוקף להסכם פשרה שבין הצדדים, הרי, הדרך להעלות השגות כנגד תוקפו של ההסכם ונפקותו, או לעתור לביטולו, בעילות של פגם ברצון וכו' הוא על דרך הגשת תובענה נפרדת ,בהליך המתאים, ובפני ביהמ"ש המוסמך.
עצם קיום משיבים נוספים בבקשה לביטול הפסק, מלבד בעל הדין האחר לבוררות, והטענות כלפיהם, מצביע על חוסר ההיתכנות לבירור המחלוקות במתווה הדיוני שנבחר לכך ע"י המבקש.
היה ויפסק שדין הסכם הפשרה להיבטל- קצרה הדרך, ככל שיהיה בכך צורך, להצהיר ,פורמלית, גם על ביטול פסק הבוררים שנתן לו תוקף.
היה וידחו טענות המבקש, במישור ההסכמי, וככל שעדיין יעמוד המבקש על כך שפסק הבוררים אינו בר אישור מהיבטים אחרים, שעילתם מאלה המנויים בס' 24 לחוק הבוררות- או אז ניתן יהיה להזקק לכך.
במישור הדיוני, ומהיבט סד הזמנים הנקוב בדין להגשת בקשה לביטול פסק בורר, ועל מנת שלא להותיר את ההליך הנוכחי תלוי ועומד לפרק זמן בלתי סביר, ושאינו ידוע מראש, אני רואה ליתן ההוראות הבאות :
1. הבקשה לביטול פסק הבורר נמחקת על הסף, משעילתה ( לפחות ליבת הטענות ועיקרן) אינן ניתנות לברור בהליך שננקט.
2. הבקשה לאישור הפסק, אף היא נמחקת, בשלב זה, באשר אף זמנה, ככל שיהיה רלבנטי, יגיע לאחר הכרעה בטענות המבקש במישור הפגמים הנטענים ב"הסכם היסוד" שקדם למתן הפסק.
3. ככל שבתוך 45 יום מהיום ( לא כולל ימי פגרה) לא תוגש תובענה מתאימה , ברוח האמור לעיל, מטעם המבקש, רשאי יהיה המשיב 4 להגיש בקשה חדשה לאישור הפסק, ולמותר לציין שלא תאופשר הגשת בקשה נגדית, לביטולו, בעילות שקבעתי לעיל כי אין לבררן בהליך זה.
4. היה ותוגש תובענה כאמור, וכפוף להכרעה בה, יוכל כל צד להגיש בקשותיו, לאישור הפסק, או לביטולו, לפי העניין ( ככל שלמבקש דהיום תהא עילה מבוררת שלפי חוק הבוררות), בתוך 30 יום מקבלת פסה"ד באותה תובענה, והדבר לא יחשב כהחמצת המועד החוקי, או כשהוי בלתי סביר, וכיוצ"ב.
על כן, ובכפוף להוראות שלעיל, הבקשות שלפני, שהדיון בהן אוחד, נמחקות שתיהן.
משהמבקש לא השכיל להפנים את אשר נאמר, ביותר מהחלטת ביניים אחת בתיקים אלה, ולפנות למתווה הדיוני הנכון, ישא בהוצאות ושכ"ט בסכום של 2,500 ₪ למשיב 4, ובסכום של 2,000 ₪ לקבוצת המשיבים המיוצגת ע"י עו"ד רביבו.
המזכירות תפיץ פס"ד זה לבאי כוח הצדדים, ותסגור את שני התיקים הללו.
ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ב, 02 יולי 2012, בהעדר הצדדים.