נעמת תנועת נשים עובדות ומתנדבות נ' מרדכי אדרי ובניו טורס בע'מ ואח'

פסק דין

עניינה של התביעה במסגרת ת.א. 49913-05-10 הינו עתירתה של התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזק אשר נגרם לכאורה לשער הכניסה לכפר הנוער "עיינות", על ידי אוטובוס בבעלות הנתבעת 1 בו נהג הנתבע 2 באותה עת;

עניינה של התביעה במסגרת ת.א. 9338-11-10 הינו עתירתה של התובעת, כמי שביטחה את האוטובוס, כי בית המשפט יורה לנתבעת, כמי שהינה המחזיקה בכפר הנוער, לשלם לידיה את הנזקים אשר נגרמו לאוטובוס עקב אותו אירוע;

נוכח העובדה כי עסקינן בנזקים אשר מקורם באותו אירוע עובדתי, אוחד הדיון בפני.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לעדויות הצדדים ולסיכומיהם, באתי לכלל מסקנה כי יש לייחס לנתבעים 1-2 (במסגרת הליך 49913-05-10 ) אחריות בשיעור של 90% לאירוע התאונה, ולתובעת ( והנתבעת במסגרת ת.א. 9338-11-10) אחריות בשיעור של 10%. טעמיי להלן.

אין חולק כי התאונה והנזקים אשר נגרמו למי מן הצדדים, מקורם במפגש שבין שער הכניסה לכפר הנוער לבין האוטובוס.

השאלה העובדתית הראשונה לה נדרשתי במסגרת ההליך שבפני הייתה מתי החל שער הכניסה לכפר הנוער להסגר.

במקרה דנן, הוכח, ברחל בתך הקטנה, כי השער החל להיסגר קודם שהאוטובוס הגיע לשער.

התובעת הגישה לעיוני תקליטור ובו תיעוד שער הכניסה במועד התאונה, לרבות בעת התרחשותה.

עיינתי מספר פעמים בסרט המופיע בתקליטור, ומן הסרט עולה כי השער החל להסגר שעה שהאוטובוס מצוי מספר מטרים לפני השער.

עוד ניתן לראות מצפייה בסרט כי לכאורה פניו של נהג האוטובוס אינן פונות לכיוון המקום בו מתחיל השער להיסגר, אלא לצד הנגדי, לכיוון השומר.

לטענת הנתבע 2, במסגרת חקירתו הנגדית, הוא יכול היה להסתכל "לאן שאני רוצה".

(ראה עמוד 12 שורות 13-14 לפרוטוקול).

זה המקום לציין כי מצאתי את עדותו של הנתבע 2 בפני כחסרה.

לא ניתן היה להבין במסגרת חקירתו הנגדית האם לשיטתו, היה זה השער אשר פגע באוטובוס, או האוטובוס הוא שפגע בשער.

(בעניין זה ראה עמוד 12 שורות 19-20).

במסגרת תצהיר עדותו הראשית טען הנתבע 2, בסעיפים 8 ו -9, כי שוחח עם השומר בכניסה לאחר אירוע התאונה וזה סיפר כי היו מקרים דומים בעבר בהם נפגעו אוטובוסים וכי הוא שאל את השומר, מספר פעמים, כיצד פועל השער וקיבל הסברים.

עם זאת, במסגרת החקירה הנגדית טען הנתבע 2 כי ראה את השומר פעם אחת בלבד ולאחר מכן אף אחד לא רצה לשתף איתו פעולה (ראה עמוד 14 שורות 1-4 לפרוטוקול).

יודגש כי הקורא הסביר המעיין בתצהירו של הנתבע 2, אינו יכול אלא להסיק כי האמור בסעיפים 8 – 9 לתצהיר העדות הראשית מתייחסים לאותו אדם.

עם זאת, במסגרת החקירה הנגדית התברר לפתע כי לשיטת הנתבע 2, עסקינן בשני שומרים שונים.