נניקאשווילי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי

( נוסח משולב ), התשמ"ב – 1982 , מתאריך 7.2.12 .

המדובר בדו"ח מס' 38-1-0096712-4 מתאריך 28.4.06.

המבקש, טוען כי שילם את הקנס מטעמי יעילות, שלא להלחם על חפותו, אלא שלטענתו בדו"ח לא נרשמו מספר הנקודות בגין העבירה, שכן באם היה יודע היה נלחם על חפותו.

עוד מוסיף המבקש, כי כתוצאה מההודאה, נגרמו לו סנקציות נוספות הכוללות פסילה מלנהוג בגין צבירת נקודות.

בנסיבות אלו, מבקש המבקש, בעילת הגנה מן הצדק, ומניעת עיוות דין, לקבל את יומו בבית המשפט על מנת לטעון את טענותיו.

מנגד, התביעה מתנגדת לבקשה, שכן הבקשה הוגשה בחלוף 6 שנים ממועד ביצוע העבירה, המבקש שילם את הקנס ורואים אותו כאילו הודה, הורשע, ונשא בעונש, מדובר בפס"ד חלוט, בנסיבות אלו כאמור מתנגדת התביעה לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצירוף המסמכים שהוגשו על ידי המבקש, ובתגובת התביעה ובהעדר מחלוקת עובדתית, החלטתי לדון בבקשה לביטול פסק הדין בהעדר הנאשם.

עיון מהחומר שהומצא בפניי על ידי הצדדים עולה כי :-

כי הדו"ח שולם בטרם הגשת הבקשה.

כי הבקשה הוגשה בשיהוי קיצוני ולא מוסבר,( 28.4.06 מועד ביצוע העבירה ) ובניגוד לסעיף 299 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

המבקש מהטעמים השמורים עימו לא צירף לבקשה את מסמך משרד הרישוי, בדבר צבירת נקודות.ההלכה היא מרגע ששולם דו"ח, רואים את הנאשם על פי הדו"ח, כמי שהודה בביצוע העבירה, הורשע ונגזר דינו. לפיכך, מובן כי לא ניתן להאריך מועד במקרה של תשלום הדו"ח וזאת אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן כפי שקבע בית המשפט העליון ברע"פ 2096/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל - מקרה בו לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת כי תלוי נגדו אישום. אין זה המקרה שבפניי, המבקש קיבל את הדו"ח ושילם את הקנס , אלא שסביר להניח כי לאחר שקיבל מסמך ממשרד הרישוי מסמך בדבר" צבירת נקודות" ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון, " הוברר לו " כי היה נלחם על חפותו. 

על פי סעיף 299 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב- 1982 רואים באדם ששילם את הקנס, כמי שהודה באשמה, הורשע ונשא את העונש. בענייננו, המבקש לא פנה לתובע כמצוות החוק, ומבקש כיום, אחרי שעברו שש שנים להילחם על חפותו, ללא הסבר מניח את הדעת בדבר השיהוי, לא נגרם למבקש עיוות דין, ואין כל הצדקה להעתר לבקשה.