נמרי נ' חמדיה

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי בשל פגמים שהתגלו בדלתות אותן רכש התובע מהנתבעת.

התובע עותר לסכום של 25,000 ₪ לפי ראשי הנזק הבאים:

5,154 ₪ ששילם לנתבעת עבור שדרוג הדלתות.

זיכוי הקבלן- ללא פירוט.

עלות החלפת הדלתות- ללא פירוט.

עלות התיקונים הנובעים מהחלפת הדלתות- ללא פירוט.

הפסד ימי עבודה שנגרם עקב ביקורי נציגי החברה- ללא פירוט.

לפי גרסת התובע הוא ביקש לשדרג את הדלתות בדירה חדשה שרכש לדלתות יקרות יותר. התובע שילם בעבור הדלתות. לטענתו הדלתות הורכבו ללא אישורו. התובע טוען כי הגימורים של הדלתות לא טובים. הוא פנה בתלונה זו לנתבעת אך לא קיבל מענה ראוי לדעתו. התובע מספר כי הנתבעת שלחה אליו נציג ולאחר מכן שלחה מבקר איכות אשר קבע כי לא נמצא פגם. התובע הציג בפני בית המשפט תמונות של הדלתות. התובע טען כי השפשופים בצידי הדלתות לא היו קיימים בדלתות התצוגה.

לנתבעת גרסה אחרת לפיה הוצע לתובע להחליף מנעול ואף להחליף סרגל זכוכית פגום אך התובע סרב להצעתה ודרש לקבל את כל הכסף חזרה. לטענת הנתבעת היא התייחסה ברצינות לפניית התובע ושלחה מנהל איכות לבדוק את תלונתו שנמצאה בלתי צודקת ברובה. ההצעה לתקן את הדרוש תיקון עומדת בהתאם לכתב האחריות שניתן לדלתות. נציג הנתבעת טען בבית המשפט כי ניתן לתקן את השפשוף וכי הנתבעת מוכנה לתקן את הדלתות גם היום.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי במסמכים שהוגשו הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים:

לפי ס' 11 לחוק המכר תשכ"ח – 1968 (להלן: חוק המכר) המוכר לא קיים את חיוביו אם מסר:

"(3)נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;

(4)נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;

(5)נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים."

בהתבסס על המסמכים שהוגשו והתמונות שהוצגו לא שוכנע בית המשפט כי מדובר בפגם בדלתות שמגיע לכדי ביטול העסקה אלא מדובר בפגמים מזעריים.

לפי ס' 28 לחוק המכר:

"הפר המוכר חיוב כאמור בסעיף 11 ולא תיקן את הדבר תוך זמן סביר אחרי שהקונה נתן לו הודעה על כך, ואין הקונה רוצה לתבוע את ביצוע החוזה או לחזור בו ממנו, זכאי הוא לנכות מן המחיר את הסכום שבו פחת שווי הממכר עקב אי-ההתאמה לעומת שוויו לפי החוזה."

מלשון החוק נלמד כי על הנתבעת לתקן את הדלתות. רק לאחר שהנתבעת לא תיקנה את הדלתות יכול היה התובע לחזור בו מהחוזה ולדרוש מהנתבעת שתשיב לו את שווי המכר. אם כן היה על התובע לאפשר לנתבעת לנסות לתקן את הדלתות. ואם הדבר לא היה אפשרי היה על הנתבעת לפצות את התובע פיצוי בגובה שווי הדלתות בלבד. כיוון שהתובע לא אפשר לנתבעת לתקן את הדלתות אין מקום לפיצוי.

אף אם חפץ היה בית המשפט להורות לנתבעת לנכות מן המחיר את הסכום שבו פחת שווי הממכר עקב אי ההתאמה לעומת שוויו לפי החוזה, לא הובאו בפניו ראיות המכמתות את הנזק (כגון חוו"ד שמאי).