נמר נ' הראל חברה לביטוח ואח'

פסק דין

ביום 2.6.09 ארעה תאונה בין כלי רכב של התובע הנהוג בידי מר איברהים נימר לבין רכב הצלה הנהוג בידי מר שלמה פטרובר. אין ספק כי רכב ההצלחה עבר את הצומת כאשר האור האדום ברמזור בכיון נסיעתו דולק. התובע טוען כי הנהג ברכב ההצלה נהג שלא בזהירות וכתוצאה מכך ארעה התאונה שעה שרכב ההצלה נכנס ברכב התובע שנסע כאשר האור הירוק ברמזור בכיון נסיעתו של התובע דולק, ואילו הנתבעים טוענים כי מדובר ברכב הצלה, שאמנם נסע כאשר האור האדום ברמזור בכיון נסיעתו דולק, ואולם הרכב נסע בזהירות תוך שהוא עוצר לפני קו העצירה ומתקדם לאחר מכן באיטיות, ורכב התובע שהגיע במהירות מצד ימין של כיון נסיעת רכב ההצלה נהג ברשלנות כשהוא לא שם לב לרכב ההצלה ונכנס במהירות לצומת.

העידו בפני שני הנהגים. הנהג ברכב התובע העיד כי הוא הגיע לרמזור כאשר בכיוון נסיעתו אור ירוק. הוא התקדם ולפתע שמע רעש חריקה. הוא עצר את הרכב אך רכב הנתבע לא הספיק לעצור ונכנס בו. לדבריו הוא היה במסלול השלישי או הרביעי מצד ימין בכיוון נסיעתו ומצדו השמאלי לא היו כלי רכב. לדבריו, הוא לא שם לב כלל לרכב ההצלה עד לרגע ששמע את החריקה והרגיש את המכה ברכבו. הנהג העיד כי ברכבו פעל מזגן וכן מכשיר הרדיו פעל. הוא לא שמע את הסירנה של רכב ההצלה ולדבריו גם האור האדום על גג רכב ההצלה החל לפעול רק לאחר התאונה. לדבריו, הוא נהג במהירות 50 קמ"ש.

הנהג ברכב ההצלה העיד כי הוא שמע על תאונה באזור נווה יעקב כשהוא נסע באיזור שיח ג'ראח. כיון שהוא היה רכב ההצלה הקרוב ביותר למקום האירוע הוא הודיע שהוא נוסע למקום והפעיל את האורות האדומים והאזעקה. כאשר הוא הגיע לרמזור בו ארעה התאונה התחלף האור ברמזור בכיוון נסיעתו לאדום. לדבריו, הוא עצר בכניסה לצומת, בקו העצירה בכיוון נסיעתו, ראה שכלי הרכב שעומדים ברמזור מימינו (זה הכיוון ממנו הגיע רכב התובע) לא נוסעים (לאחר התאונה הוא בדק ומצא שכאשר הרמזור בכיון נסיעתו הופך לאדום יש אדום גם לכלי רכב אילו והרמזור הירוק דולק למי שמגיע בכיוון הנגדי לכיוון נסיעתו ופונה שמאלה). לדבריו, הוא נכנס לצומת באיטיות ולאחר שעבר 2 נתיבים של כלי הרכב שמימינו הגיע הנהג ברכב התובע בנסיעה רציפה ומהירה, הוא מיד עצר אך נהג רכב התובע לא הספיק לעצור ונכנס בו בכנף הימנית קדמית מהגלגל וקדימה.

עיינתי בעדויות ובתמונות הנזק ובאתי למסקנה כי יש לחלק את האחריות לתאונה באופן ש- 60% יוטלו על נהג רכב ההצלה ו- 40% על הנהג ברכב התובע ואלה נימוקי:

א. מהעדויות, הן של הנהג ברכב התובע והן של הנהג ברכב ההצלחה עולה כי רכב ההצלה נכנס לצומת כשהאור האדום דולק ברמזור בכיוון נסיעתו. על אף שאין ספק שהדבר מותר לו (ראה תקנה 94 לתקנות התעבורה) ברור שעליו לעשות כן במשנה זהירות. התקנה המתירה לו ליסוע באור אדום, קובעת במפורש שעליו לעשות כן "תוך נקיטת אמצעי זהירות...". עצם ארוע התאונה מעיד כי לא ננקטו כל אמצעי הזהירות.

ב. מהעדויות עולה כי נהג רכב התובע הגיע לצומת כשהוא בנסיעה רציפה ובמהירות 50 קמ"ש (כך הוא עצמו העיד). נראה כי אף שמהירות 50 קמ"ש מותרת בנהיגה בעיר, כאשר מתקרבים לרמזור, אף אם האור הדולק ברמזור בכיוון הנסיעה הוא ירוק, יש להאט את המהירות. אין ספק שהאטת המהירות היתה יכולה למנוע את התאונה ולפחות למזער את נזקיה.

ג. הנהג ברכב התובע העיד גם כי נהג כאשר המזגן והרדיו ברכבו פועלים ובחלונות סגורים, ובנסיבות אילו נראה כי אופן נהיגה זה מנע ממנו לשמוע את אזעקת רכב ההצלה ולפעול כמתחייב מהוראות תקנה 93 לתקנות התעבורה, וגם בך יש לראות רשלנות תורמות שלו.

ובאשר לנזקים, התובע המציא חו"ד לפיה לרכב נגרמו נזקים למעלה משוויו, לפיכך, הרכב הוכרז כרכב באובדן מוחלט. לפי חוה"ד ערך הרכב הוא 13,600 ₪ ומסכום זה יש להפחית את ערך השרידים בסך 1,500 ₪ . ואולם התובע עצמו העיד כי מכר את השרידים בסכום של 2,800 ₪ לפיכך מערך הרכב יש להפחית 2,800 ₪ והנזקים הם 10,800 ₪. סכום זה כאמור יש לחלק באופן שהנתבעים ישאו ב- 60% היינו סך של 6,480 ₪. לסכום זה יש לצרף את שכ"ט השמאי בסך 900 ₪.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 7,380 ₪ וכן את אגרת ביהמ"ש וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ג' סיון תש"ע, 16 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: