נ' נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע טוען כי ביום 19.4.17 ארע לו אירוע חריג בעבודה שגרם לו לאוטם שריר הלב. הוא עותר להכיר בכך כתאונת עבודה כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). הנתבע מכחיש את טענות התובע וטוען, בין היתר, כי לא אירע לתובע כל אירוע חריג תוך כדי ועקב עבודתו וכי דין התביעה להידחות.

2. לאחר דיון הוכחות קבענו, בין היתר, כי התובע - שהוא יליד 1950 - הועסק בחברת חשמל החל משנת 1985 ועד חודש 6/2017. בכל השנים הללו הועסק התובע בתפקיד קב"ט משמרת ביטחון בתחנת הכוח בחדרה. בתפקידו זה היה התובע כפוף למנהל מחלקת ביטחון. ביום 18.4.17 עבד התובע משמרת לילה, שהחלה בשעה 23:00 והסתיימה בשעה 07:00 ביום 19.4.17. ביום 19.4.17 בשעה 05:50 קיים התובע תדרוך לכל השומרים והמאבטחים שהגיעו לצורך תחילת עבודתם בבוקר של 19.4.17. במהלך התדרוך נקלע התובע לוויכוח שנמשך חמש דקות עם מאבטח. הוויכוח פרץ בשל סירובו של המאבטח לקבל את מרותו של התובע בדבר עמדת השמירה שבה אמור היה אותו מאבטח להיות מצוות באותו יום. במהלך הוויכוח הרימו התובע והמאבטח את קולם זה על זה, והמאבטח אף גידף את התובע. בעקבות זאת חש התובע סערת נפש. התובע לא חש זיעה קרה או רעד במהלך הוויכוח. וויכוח זה היה אירוע חריג בעבודתו של התובע (להלן – האירוע החריג). התובע סיים את עבודתו ביום 19.4.17 בשעה 07:00 בתום המשמרת ושב לביתו. הוא הרגיש "כמו סמרטוט" ונכנס למיטה. הוא שהה במיטה עד שהתעורר בשעה 04:00 ביום למחרת. ביום 20.4.17, בשעה 04:00, התעורר התובע עקב כאבים חזקים בקדמת בית החזה, מלווים בקוצר נשימה והזעה ניכרת. בשעה 08:17 פנה התובע לרופא המשפחה בקופת חולים, ד"ר אילן לייבוביץ'. משם הופנה התובע לבית חולים הלל יפה באמצעות אמבולנס, שם אושפז.

3. בהמשך לקביעתנו כי מדובר באירוע חריג בעבודה, מונה פרופ' ולטר מרקביץ, מומחה בתחום הקרדיולוגיה, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה), וזה נתבקש להשיב על השאלות הבאות:

   "א.מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אישפוזו ב- 20.4.17?

   ב.האם קיים לדעת המומחה, ברמת הסתברות העולה על 50%, קשר סיבתי בין האירוע החריג מתאריך 19.4.17, כפי שתואר בהחלטת בית הדין, לבין המחלה שאובחנה אצל התובע באשפוזו שהחל ביום 20.4.17? דהיינו, איזו מבין שתי האפשרויות הבאות יותר סבירה: הראשונה – יש קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין אירוע הלב; השנייה – אין קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין אירוע הלב?

   ג.אם בתשובה לשאלה א' תקבע כי האפשרות הראשונה היא סבירה יותר, אנא השב על השאלה הבאה: האם סביר יותר להניח כי אירוע הלב היה מתרחש במועד בו אירע, גם אלמלא התרחש האירוע החריג בעבודה, או שמא אלמלא קרה האירוע החריג בעבודה, היה מועד התרחשותו של אירוע הלב נדחה למועד מאוחר יותר?".

    

4. המומחה, במסגרת חוות דעתו, השיב לשאלות בין היתר כך:

   "9.1 התובע פיתוח אוטם חד בשריר הלב ב-20.4.17 עם עליית קטע ST באקג. האבחנה וודאית על סמך התלונות שהיו, הממצאים באקג, צנתור ואקו לב.

   9.2האוטם נבע מסתימה פתאומית של החלק האמצעי של העורק הכלילי הקדמי היורד. הסתימה נגרמה, כנראה, ע"י קרע של עטיפת רובד טרשתי שהיה קיים בקיר העורק באזור הסתימה.

   9.3 הודות לטיפול המהיר והיעיל, הנזק שנגרם לליבו של התובע היה קטן.

   9.4 מועד קרות האוטם ידוע היטב על סמך זמן הופעת הכאבים בקדמת החזה: ב-20.4.17 בשעה 04:00 (סעיף 3 ו' של החלטת בית הדין).

   ...