מזונות ילדים

- נימוקים

בתיק דנן ניתנה החלטה בה פסקנו בדעת מיעוט דמי מזונות בהתאם לפסיקה שהארכנו בה בתיק 1128743/7 [שם הייתה הפסיקה בדעת רוב, לעומת תיק זה שבו אנו בדעת מיעוט עקב שינויים שנערכו בהרכב דנן]. 

להלן הרחבה בנימוקי ההחלטה. 

לאחרונה עלו בבתי הדין חילוקי דעות בנוגע לאופן חישוב מזונות הילדים.  

כתבנו בסוגיה זו מאמר, וכן שני פסקי דין. כנגד שני פסקי הדין הוגשו ערעורים, אשר התקבלו על ידי בית הדין הרבני הגדול. באחד מפסקי הדין של ביה"ד הגדול, נטענו טענות עובדתיות והלכתיות בנוגע לחיוב המזונות.  

ההלכה, תקנות הדיון ומנהג בתי הדין קובעים כי פסק דין של ביה"ד הגדול איננו מחייב את ביה"ד האזורי לנטות מדרך פסיקתו, ככל ולא שוכנע שביה"ד הגדול צודק בפסיקתו (עיין 'סדר הדין בבית הדין הרבני, שוחטמן, כרך ג' עמ' 1357 והלאה).

בהיותנו סבורים כי ביה"ד הגדול בפסקיו שגה, הן בסוגיות ההלכתיות והן בסוגיות העובדתיות, לכן, על מנת לפרוס את הדעות השונות ונימוקיהן בפני כבוד הדיינים והשופטים, חברי היושבים על מדין, אבקש לתמצת את הנקודות הנידונות, וכן את תמצית הראיות לשיטה בה הלכנו אנו.  

פסק הדין יחולק לשלושה חלקים:

• תקציר – בו יובאו באופן תמציתי נקודות המחלוקת.
• הקדמה – הקדמה קצרה וכן תמצית הטענות כפי שנכתבו ע"י מספר דיינים מביה"ד הגדול.
• גוף פסק הדין – מענה נרחב לטענות ההלכתית והעובדתיות וחיזוקים נוספים לשיטת חישוב עלות המזונות הראויים.

1. בפרקים א-ה נעסוק בעיקר ביחס טענות העובדתיות.
2. בפרקים ו- יא נעסוק בעיקר בטענות ההלכתיות.

תקציר

בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה נדרשים לסוגיית דמי המזונות מדי יום ביומו, לצורך פסיקת דמי מזונות קטינים כאשר הוריהם נפרדים זמ"ז.

במאמר 'שיעור גובה המזונות הראוי' ו'דמי מזונות – מחקרים חדשים', פרסנו את מדיניות הפסיקה המורגלת כיום, וטענו כי מדיניות זאת שגויה באופן מהותי, הן מבחינה הלכתית וחוקית והן מבחינה עובדתית.

המידע העובדתי