- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מזונות ילדים
|
ב"ה בית דין רבני אזורי נתניה |
1059565-11
10.5.2021 |
|
בפני הדיינים: הרב אוריאל אליהו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעת: [א] עו"ד ירון אלטרזון |
הנתבע: [ב] עו"ד רון קלנר |
| פסק דין | |
- נימוקים
בתיק דנן ניתנה החלטה בה פסקנו בדעת מיעוט דמי מזונות בהתאם לפסיקה שהארכנו בה בתיק 1128743/7 [שם הייתה הפסיקה בדעת רוב, לעומת תיק זה שבו אנו בדעת מיעוט עקב שינויים שנערכו בהרכב דנן].
להלן הרחבה בנימוקי ההחלטה.
לאחרונה עלו בבתי הדין חילוקי דעות בנוגע לאופן חישוב מזונות הילדים.
כתבנו בסוגיה זו מאמר, וכן שני פסקי דין. כנגד שני פסקי הדין הוגשו ערעורים, אשר התקבלו על ידי בית הדין הרבני הגדול. באחד מפסקי הדין של ביה"ד הגדול, נטענו טענות עובדתיות והלכתיות בנוגע לחיוב המזונות.
ההלכה, תקנות הדיון ומנהג בתי הדין קובעים כי פסק דין של ביה"ד הגדול איננו מחייב את ביה"ד האזורי לנטות מדרך פסיקתו, ככל ולא שוכנע שביה"ד הגדול צודק בפסיקתו (עיין 'סדר הדין בבית הדין הרבני, שוחטמן, כרך ג' עמ' 1357 והלאה).
בהיותנו סבורים כי ביה"ד הגדול בפסקיו שגה, הן בסוגיות ההלכתיות והן בסוגיות העובדתיות, לכן, על מנת לפרוס את הדעות השונות ונימוקיהן בפני כבוד הדיינים והשופטים, חברי היושבים על מדין, אבקש לתמצת את הנקודות הנידונות, וכן את תמצית הראיות לשיטה בה הלכנו אנו.
פסק הדין יחולק לשלושה חלקים:
- תקציר – בו יובאו באופן תמציתי נקודות המחלוקת.
- הקדמה – הקדמה קצרה וכן תמצית הטענות כפי שנכתבו ע"י מספר דיינים מביה"ד הגדול.
- גוף פסק הדין – מענה נרחב לטענות ההלכתית והעובדתיות וחיזוקים נוספים לשיטת חישוב עלות המזונות הראויים.
- בפרקים א-ה נעסוק בעיקר ביחס טענות העובדתיות.
- בפרקים ו- יא נעסוק בעיקר בטענות ההלכתיות.
בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה נדרשים לסוגיית דמי המזונות מדי יום ביומו, לצורך פסיקת דמי מזונות קטינים כאשר הוריהם נפרדים זמ"ז.
במאמר 'שיעור גובה המזונות הראוי' ו'דמי מזונות – מחקרים חדשים', פרסנו את מדיניות הפסיקה המורגלת כיום, וטענו כי מדיניות זאת שגויה באופן מהותי, הן מבחינה הלכתית וחוקית והן מבחינה עובדתית.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
