מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעת הגב' מ. ע. (להלן- התובעת) ,כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע), אשר סיווג את התובעת כ"עקרת בית" ולא כ"משתכרת", לצורך זכאותה לקצבת נכות כללית.

רקע עובדתי

1. בחודש 10/13 התובעת הגישה ערר לבית הדין לעבודה  בתיק 42660-10-13 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 20.8.13. במסגרת תביעה זו טענה התובעת כי היא סובלת ממגבלה בעמוד שדרה מתני ובגין כך נקבעה לה, בשנת 2006, נכות בשיעור 30%.
2. ביום 19.2.14 התקיים דיון בפני כב' השופטת חופית גרשון יזרעאלי וב"כ הצדדים הגיעו להסכמה לפיה עניינה של התובעת  יושב אל הוועדה הרפואית לעררים, על מנת שתשקול שוב ותנמק קביעתה במישור האורתופדי  בנוגע לפגיעה בעמוד שידרה מותני, צווארי, כתפיים וברכיים.
3. נוכח העובדה כי הוועדה לא שינתה את עמדתה, הגישה התובעת תביעה נוספת בתיק ב"ל 12866-06-14 כנגד החלטת הועדה הרפואית שהתכנסה מכוח ההסכמה שפורטה לעיל. ביום 2.3.16 ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת  (כתארה אז) יהלום הדס שם נקבע כי :

"הוועדה התכנסה בשנית, שמעה את טענות המערערת ובא כוחה, ערכה למערערת בדיקה מקיפה ורשמה ממצאיה בפרוטוקול.

בסיום הדיון בחנה, אחד לאחד, את הסעיפים שלהם נדרשה במסגרת פסק הדין וסיכמה מסקנותיה. על אף האמור, ב"כ המערערת הוכיח שנפלו מספר פגמים בהחלטת הוועדה, הראויים לבחינה מחודשת. במסגרת פסק הדין, הוועדה נדרשה לקבוע ממצאים ביחס לכל איבר בנפרד (עמ"ש צווארי, כתפיים וברכיים). הוועדה ערכה בדיקה לכל איבר בנפרד, ובסיכום בדיקתה כתבה שהיא מותירה את ההחלטה הקודמת על כנה, ואולם הוועדה לא התייחסה לכל אחד מהאיברים בנפרד, כפי שנדרשה. הוועדה ביססה את מסקנותיה על בדיקה קלינית שערכה למערערת, אך לא נתנה דעתה לכך שבבדיקה שנערכה על ידה שנה קודם לכן, ביום 20.8.13, נמצאו ממצאים שונים, כך ביחס למגבלת תנועה בצוואר, כמפורט בסעיף 10 לסיכומי המערערת. ב"כ המערערת הגיש לוועדה מכתב של רופא תעסוקתי ד"ר חיים כהן מיום 18.2.12 (קודם לדיון הראשון בוועדה). הוועדה קבעה שאין בדעתה להתייחס למסמך, שכן לא צויין בפסק הדין. אני סבורה שנוכח מורכבות הבעיות מהן סובלת המערערת ונוכח פסק הדין המפורט שהחזיר את הדיון לוועדה, המצביע על כך שהוועדה לא מילאה עבודתה כראוי, היה על הוועדה לתת דעתה גם למכתבו של ד"ר כהן אשר כאמור, נכתב קודם לבדיקה של המערערת על ידי הוועדה, בסבב הראשון. לאור האמור, יש להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה פעם נוספת".

4. לטע. התובעת לאחר פסק הדין השני התכנסה הועדה הרפואית לעררים בהרכב שונה (5.6.16) וקיבלה באופן חלקי את טענות התובעת.
5. לטע. התובעת בין לבין הגישה תביעה להחמרת מצב שם נקבע כי חלה החמרת מצב בברך שמאל בלבד. התובעת הגישה ערר על החלטה זו במסגרת תיק 4605-06-16. ביום  11.16 התקיים דיון והוסכם כי עניינה של התובעת יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נכות כללית) באותו הרכב לשאלת קביעת הנכות בגין הליקוי בכתפיים.
6. ביום 11.4.13 הגישה התובעת את תביעתה לקצבת נכות.
7. ביום 4.8.16 הנתבע שלח לתובעת מכתב בנדון לקצבת נכות כללית- החלטה על המשך זכאות לאחר ערר. שם ציין כי :"לידיעתך, נבדקת זכאותך לקצבה במסלול הבוחן את אי הכושר לתפקד במשק הבית".
8. ביום 10.4.18 שלח הנתבע מכתב לתובעת בנוגע לאישור על מעמד לא עובד: "לפי בקשתך, אנו מאשרים שעל פי הצהרתך או על פי הדיווחים שבידינו הינך מופיעה ברישומי המוסד לביטוח לאומי כמי שאינה עובדת כשכירה או כעובדת עצמאית החל מתאריך 1.8.14." ר' נספח לתצהיר התובעת.
9. ביום 12.7.18 ניתנה החלטה בה נקבע כי הפלוגתא בתיק: "האם החלטת הנתבע לבחון את זכאות התובעת לקצבת נכות כללית במסלול של "עקרת בית", היא כדין".
10. ביום 9.19 התקיים דיון הוכחות. במועד זה נשמעה עדות התובעת. בסיום הדיון נקבע כי התובעת תצרף את תלושי השכר שקיבלה מחברת הראל ככל שתמצא אותם. כן נקבע כי ב"כ הנתבעת תגיש תע"צ בנוגע למחלוקת שנותרה:" מה הסיווג של התובעת בחודשים בהם נכתב בדוח תקופות עיסוק שהיא מקבלת פנסיה מחברת "הראל" חברה לביטוח בע"מ והאם נגבו ממנה דמי ביטוח לאומי בחודשים אלה".
11. ביום 23.9.19 הגיש הנתבע תעודת עובד ציבור של גב' טוביה זוהר- עוזרת ראשית – גביה מעסיקים שציינה כי:"1. בהתאם לדוח עיסוקים, לתק' 1.1.10-31.3.12, התובעת הוגדרה כ" מקבלת פנסיה" מהראל חברה לביטוח בע"מ".2. לאחר בדיקה במערכות הביטוח לאומי, בתק' הנ"ל לא נוכו דמי ביטוח לאומי מהפנסיה".
12. ביום 29.1.20 התקיים דיון הוכחות בו נשמעה עדות נותנת תעודת עובד הציבור, נוכח בקשת ב"כ התובעת לחקור את נותנת תעודת עובד הציבור.