חישוב הכנסת חברה בעלת מסעדה בירושלים

לפניי ערעור על צווים שהוציא המשיב למערערת, לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), בנוגע לשנות המס 2008 ו- 2009.

המערערת מפעילה מסעדה מזרחית ברח' אגריפס בירושלים בשם "מסעדת סימה", כאשר המשיב מצא כי הכנסותיה המוצהרות אינן סבירות ביחס לנתונים העולים מספרי חשבונותיה ובהשוואה לתדריך הכלכלי לענף המסעדות.

הרקע להוצאת השומה

1. ביום 8.9.2014 נערכה במסעדה המופעלת על ידי המערערת ביקורת כלכלית. בבדיקות שנעשו על ידי הכלכלנית מטעם המשיב, שהתבססו על ניתוח ספרי העסק ועל שקילת המנות שהוזמנו במהלך הביקורת, נמצא על ידי המשיב, כי אחוז חומר הגלם המוצהר ביחס למחזור ההכנסות המדווח (39-40%) אינו סביר וכן נמצא כי המערערת דיווחה בחסר על קניותיה בשנות המס שבצווים. לאחר הוספת סכומי הקניות החסרות בכל שנה לעלות המוצהרת של החומרים שנצרכו, חושב הפדיון בשומות שבצווים, בגילום עלות המכר על פי אחוז חומר מחושב, שנקבע לפי 28.5%.

2. כתוצאה מן האמור, נוצרו הפרשי פדיון של כ- 2.2 מיליון ₪ וכ- 3 מיליון ₪ לשנים 2008 ו- 2009 בהתאמה. לאור האמור, הוחלט על הטלת קנס גירעון, בהתאם לסעיף 191 לפקודה.

3. ספרי המערערת לא נפסלו והיא הגישה לבית המשפט חוות דעת כלכלית, המציגה חישוב אחוז חומר אלטרנטיבי, התומך באחוז החומר המוצהר.

עיקר המחלוקת

4. המערערת טוענת כי המשיב הגיע למסקנתו בדבר אי סבירות התוצאה העסקית, על בסיס מדגם בלתי מייצג, בגדרו נערכה שקילה אחת לכל אחת מן המנות שהוזמנו ודי בכך, בנסיבות של אי פסילת הספרים, כדי להצדיק את ביטול השומה. המערערת הגישה חוות דעת כלכלית התומכת באחוז החומר המוצהר ואף מצביעה על כשלים מסוימים בחוות דעת הכלכלנית מטעם המשיב.

5. מנגד טוען המשיב, כי בנה את השומות על בסיס תחשיב כלכלי יסודי, שנערך לאחר ביקורת בבית העסק, תוך שקילת המנות שהוגשו, הפחתת פחת כמקובל ובדיקת נתוני קניית חומר הגלם בשנות השומה. בנוסף, נעשה על ידי המשיב שימוש בכלי נוסף (בקל"מ כמותי), התומך בתחשיב העיקרי. לטענת המשיב, נמצאו כשלים בחוות דעתה של המומחית מטעם המערערת ואין לקבל את מסקנותיה.