חובת היורשים במדור אלמנה

הנושאים ההלכתיים

תוקף הצוואה ★ תוקף נספח הירושה ★ האם ניתן לפרוע כתובה בעל כרחה של האלמנה כדי להפקיע מזונות ★ המקור בגמרא ★ דעות הראשונים להלכה ★ התקנה לנהוג כאנשי יהודה ★ האם מנהג הרמ"א לסלק האלמנה עוסק רק במזונות או גם במדור ★ מנהג סילוק היורשים בזיווג שני ★ מנהג הספרדים בסילוק אלמנה ממזונותיה על ידי פרעון כתובתה ★ בירור מנהג נא אמון (עיר במצרים) ומנהג כלל אוכלוסיית מצרים ★ בירור מנהג ירושלים ומנהג סוריא ★ מנהג מרוקו ★ שיטת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ★ מנהג בני תימן ★ תקנת הריב"ש או תביעת כתובה בתוך שלשה חודשי הבחנה וימי עיבורה ומניקותה ★ מי המוחזק האלמנה או היורשים, במקרים בהם יש ספק בתקנה ★ האם מחילת האלמנה מועילה במזונות אלמנה ★ האם מחילתה צריכה קניין ★ הגדרת כל תנאי כתובה כזכותה של האלמנה ★ האם מזונות האלמנה קודמים למתנת שכיב מרע ★ שני טעמים בדין הקדמת מזונות אלמנה למתנת שכיב מרע ★ הוצאת האלמנה מבית בעלה לבית אחר ★ מדור אלמנה שנמכר על ידי הבעל בחייו או על ידי היורשים לאחר מותו ★ מקור הדין ★ טעם הדין מדוע היורשים אינם יכולים למכור את המדור ★ גבייה ממשועבדים לצורך שכירות מדור אלמנה שהוא מדין מזונותיה ולא מדין "בביתי" ★ האם מכירת היורשים היום תועיל לזמן עתידי כאשר תסתיים זכות האלמנה במדור ★ תפיסה ומוחזקות ממדור למדור השונים בהגדרתם ובמהותם ★ המקורות בהלכה לדין מכירת המדור ★ אב שמכר נכסיו בחייו לעניין גביית מזונות אלמנה ★ אלמנה שתבעה כתובתה הפסידה מזונותיה ★ הטעמים לדין הפסד הכתובה בתבעה כתובתה ★ שיטת רש"י – כבוד בעלה ★ ביאור סוגיית הגמרא במסכת כתובות לדעת ההפלאה וטעם דין תבעה כתובתה לשיטתו ★ היסוד והמקור לסברת ביזיון נלמד מגוף לשון הכתובה ★ לשיטה שטעם הדין מפני ביזיון הבעל, מה הטעם שתבעוה להינשא לא מפסידה כתובתה לחלק מהדעות ★ תובעת כתובתה שלא לצורך נישואין ★ דעת הרמב"ן – תובעת כתובתה מאבדת מזונותיה משום שנחשבת הכתובה כגבויה ★ דעות הראשונים הסוברים כשיטת רש"י שדין תבעה כתובתה הוא מדין מיגר אלמנותה וכבוד בעלה ★ דעה המשלבת בין הטעמים ★ מחלוקת הראשונים אם בתביעת כתובה מאונס, מפסידה האלמנה כתובתה, תלויה בחקירה הנ"ל בטעמי הדין ★ דעות הפוסקים להלכה ברימו אותה ותבעה באונס ★ מחלוקת הפוסקים אם תבעה ואין ליורשים לשלם אם אבדה מזונותיה ★ המחלוקת תלויה בטעמי דין תבעה כתובתה ★ תבעה כתובתה והיורשים אינם רוצים לשלם לה את כתובתה האם חייבים במזונותיה ★ דעות הפוסקים במחלוקת הבית שמואל והמהר"א מונסון בתבעה כתובתה ולא פרעוה ★ דעת הישועות יעקב – האלמנה הפסידה מזונותיה בתבעה כתובתה אף שלא פרעוה ★ דעת הקרבן נתנאל – האלמנה שתבעה כתובתה הפסידה מזונותיה אף בלא פרעוה ★ תבעה כתובתה באונס ובטעות - הסתירה בדברי הירושלמי ★ דעה ראשונה - ביאור ההפלאה ביישוב הסתירה ★ דעה שניה - דעת הבית יעקב שטעם הדין להלכה – כגבוי ולא מטעם ביזיונו וכבודו של הבעל ★ דעה שלישית - שיטת השיירי קרבן – יישוב סתירות הירושלמי - הרמב"ם והרי"ף לא חלקו ומודים בתבעה באונס שלא אבדה מזונותיה ★ גבתה כתובתה מאונס ★ אם טעם "גבוי" וטעם "מחילה" שני טעמים הם או טעם אחד ★ תבעה נדונייתא האם נחשב כתבעה עיקר ותוספת לעניין מזונות אלמנה ★ סיכום שיטות הראשונים והפוסקים ★ האם בתבעה חלק מכתובתה וכל שכן בגבתה חלקה, אם כבר יכולים לחייבה לקבל את כל כתובתה ולהפסיד מזונותיה כמנהג אנשי גליל ★ תביעת כתובה שלא בפני בית דין האם מפסידה לאלמנה את מזונותיה ★ בספיקות בחיוב מזונות או מדור אלמנה – מי נחשב מוחזק האלמנה או היורשים ★ ספיקות בחיוב מזונות אלמנה ★ מוחזקות אלמנה בספיקא דדינא ובמחלוקות פוסקים ★ טעמי סיבת הדין שאלמנה מוחזקת בנכסים והנפקא מינה ביניהם ★ ביאור החילוק בין מוחזקות אלמנה למוחזקות אשת איש כשבעלה הלך למדינת הים ★ הכרעה בספקות הלכתיות בדין מדור אלמנה ★ האם חייבים היורשין לשכור דירה לאלמנה ★ האם בספק בעניין מדור אלמנה, נחשבת האלמנה כמוחזקת ★ א. דעה ראשונה – תירוץ וביאור הבית שמואל ★ ב. דעה שניה – תירוץ וביאור הבית יעקב ★ ג. דעה שלישית – תירוץ וביאור הבית מאיר ★ האם חייבים היורשים לשכור לה מדור כאשר אין בית או יש בית צר ואם הם חייבים זאת, האם מחוייבים גם מכספם הפרטי או רק מכספי הירושה ★ כשיש מדור לאלמנה, בידה לבחור במדור זה או שישכרו לה מדור אחר ועל היורשים אחריות הטירחה לשוכרו ★ חוק יחסי ממון ופסיקה כדין סיטומתא ★ ציטוטים מהפסיקה כהשלכה לדין סיטומתא ★ האם הסכם שלא אושר הוא בר תוקף ★ החריג לכלל ★ חתימה כקניין מדין סיטומתא ★ ניתוח הסכם הממון לשונו ומטרתו ★ ספקות בלשון מחילה ★ גדר הזכות הקנינית של האלמנה במדור בעלה ★ האם האלמנה יכולה להשכיר מדור האלמנה ★ האם יכולה האלמנה לקנות כלים במדור האלמנה בקניין חצר או שזכותה למגורים בעלמא ★ המקורות לדין קניין חצר בשוכר ומשכיר ★ גביית נכסים לצורך מדור ומזונות אלמנה מ"ראוי" ולא מ"מוחזק" ★ גדר כסף המופקד בחשבונות הבנק האם דינו כדין ראוי או כדין מוחזק ★ גודל המדור בחיוב מדור אשה ומדור אלמנה ★ כשהיורשים שלא גרו עם אביהם, חפצים להכנס לבית האב ולדור שם הם ומשפחותיהם, האם נחשב כמדור צר ★ מעשה ידיה של אלמנה, פנסיה של הבעל, מתנות שמקבלת האלמנה, פירות נכסיה ומציאתה ★ טענות נוספות שנאמרו ע"י היורשים ★ נתן נכס במתנת שכיב מרע והאלמנה שתקה האם יכולה לגבות ממנו ★ מזונות אלמנה ממתנת בריא ★ מתנה מהיום ולאחר מיתה האם נחשבת כמתנת בריא או כמתנת שכיב מרע ★ מתנת בריא ליורשיו ★ מתי נחשבת האלמנה מוחזקת בנכסים ★ נתן במתנת בריא ושייר לעצמו זכות מגורים האם זכאית האלמנה במדור אלמנה ★ דברים שבלב במתנה הוי דברים ★ העברת הדירה לילדיו כהברחת נכסים ★ מתנת בריא לאחרים ★ מתנת בריא ליורשיו ★ מתנת בריא ליורשיו לפני נישואיו השניים ★ הכרעת הדין בספק מחלוקת מי המוחזק במזונות ובמדור ★ מתנת בריא כהברחת נכסים ★ מדור ממשוכן ומדור משועבד ★ המסקנות ההלכתיות העולות מפסק הדין

כתב התביעה

בתאריך כ"ח בתמוז התשע"ח (11 ביולי 2018), הוגשה תביעת הגב' [י.צ.] אלמנתו של המנוח [נ.צ.] ז"ל אשר נפטר בתאריך כ"ג בשבט התשע"ח (08 בפב' 2018). התביעה עוסקת במדור אלמנה.

למנוח ארבעה ילדים מנישואיו הראשונים הגב' ליאורה [צ.] ממנה התגרש המנוח בשנת תשמ"ט (1989). התובעת נישאה למנוח כדמו"י דרך רבנות תל מונד בתאריך ח' בתמוז התשס"ב (18 ביוני 2002), ואלו הם נישואיה הראשונים. לדברי התובעת וב"כ, בתאריך י' בתמוז התשס"ב (20 ביוני 2002) חתמו הצדדים ביניהם על הסכם יחסי ממון צופה פני פקיעה שלא אושר על פי סעי' 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973. הסכם הממון הוכן לבקשת המנוח על ידי עו"ד אברהם שלג שהיה ב"כ של הבעל. ההסכם שנחתם קבע הסדר של הפרדה רכושית מוחלטת. באותו תאריך י' בתמוז התשס"ב (20 ביוני 2002) חתם המנוח גם על צוואה בפני עדים, עו"ד אברהם שלג והגב' שמחה שלג, בה ציווה את כלל נכסיו לארבעת ילדיו. ונישל את התובעת מכלל נכסיו. לטענתו, הצוואה נחתמה ללא ידיעתה של האלמנה, ולתובעת נודע על הצוואה רק לאחר פטירתו של המנוח, כאשר הוגשה בקשה לצו קיום צוואה לרשם הירושה בתל אביב. התובעת לא הגישה התנגדות טרם ניתן הצו.

התובעת התגוררה יחד עם המנוח מאז שנישאו בשנת 2002 במשך 16 שנים, ועד עצם היום הזה באותה דירה בxxx אבן יהודה (הידועה כגוש 8016 חלקה 131), וניהלו משק משותף על כל המשתמע מכך. הדירה רשומה על שם המנוח. הדירה הינה קורת הגג היחידה של האלמנה ואין לה דירה או רכוש אחרים. האלמנה תובעת אפוא את זכותה למדורה בביתו של המנוח.

כתב ההגנה

בתאריך ל' במרחשון  התשע"ט (08 בנוב' 2018) הוגש כתב הגנה מטעם היורשים וב"כ. לדבריהם עוד טרם הכרותם של בני הזוג זה את זה, היה המנוח בעל הזכויות הבלעדי בדירה אותה קבל בירושה.  בתאריך י' בתמוז התשס"ב (20 ביוני 2002) חתמו בני הזוג על הסכם יחסי ממון, לפיו קיימת ביניהם הפרדה רכושית גם ביחס לכל הנכסים שהיו בבעלותם עובר לנישואין. בהתאם להסכם זה, הנכס ביתו של המנוח, יישאר בבעלותו הבלעדית של המנוח ואינו נכס בר איזון. במקביל ובאותו מעמד באותו תאריך י' בתמוז התשס"ב (20 ביוני 2002) ערך המנוח צוואה, לפיה כל רכושו מצווה לארבעת ילדיו מנישואיו הראשונים – הנתבעים, את כל רכושו.

בתאריך כ"ב בטבת התשע"ח (20 בינואר 2017) כשנה לפני פטירתו, ערך המנוח בכתב ידו ובחתימתו נספח לצוואה, לפיו מאפשר לתובעת להמשיך להתגורר בביתו רק שישה חודשים נוספים לאחר פטירתו.

כחודש לאחר פטירת המנוח בתאריך י"ז באדר התשע"ח (04 במרץ 2018) הגיש הנתבע בקשה לצו קיום צוואה והנתבעת לא הגישה התנגדות לבקשה.

לטענת הנתבעים, אין לתובעת כל זכויות בדירה, מהטעמים הבאים:

• א. לפי חוק יחסי ממון מדובר בנכס שהיה בבעלותו של המנוח ערב הנישואין אותו קבל בירושה.
• ב. יומיים לאחר החתונה חתמו בני הזוג על הסכם ממון כדי ליצור הפרדה רכושית.
• ג. במקביל ובאותו מעמד חתם המנוח גם על צוואה המבטיחה את כל רכושו לארבעת ילדיו. גם העובדה שהמסמכים נחתמו באותו מעמד מלמדת על הזיקה הברורה ביניהם כך שההסכמות היו ברורות.
• ד. לא הייתה כוונת שיתוף ספציפית בנכס.
• ה. שנה טרם פטירת המנוח, לבקשת הנתבעת כתב נספח המאפשר לה לגור בדירה שישה חודשים נוספים. גם מסמך זה מלמד על ההפרדה הרכושית.

לדברי הנתבעים, במהלך כל חיי הנישואין הייתה הפרדה רכושית מלאה בין בני הזוג, לרבות חשבונות בנק נפרדים והתנהלות נפרדת ביניהם. התובעת חסכה את משכורתה והצדדים התנהלו לאורך כל חיי הנישואין לפי ההפרדה הרכושית המלאה.

במהלך השנים חסכה התובעת כספים, ביניהם - קצבת שאירים, פנסיה, קצבה מביטוח לאומי. לדבריהם, ביכולתה של התובעת לעבור למגורים אחרים או לגור בבית אמה שם בבעלותה (הכוונה כנראה לבעלות העתידית לאחר מות אמה) חלק בנכס.