פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון

ביום 11 באוגוסט 2025 ניתן ליחיד צו פתיחת הליכים במסגרתו לא הושת עליו צו תשלומים, והממונה מונה כנאמן ליישום הליכי חדלות הפרעון.

זו הפעם השניה בה נכנס היחיד בשערי הליך חדלות הפרעון, לאחר שבשנת 2018 ניתן לו צו הפטר.

מדובר ביחיד יליד שנת 1963, פרוד, המתגורר בדירת עמידר ובגינה נושא בתשלום דמי שכירות בסך של 170 ₪. היחיד לא משולב במעגל העבודה מזה שנים רבות והוא מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעל נכות רפואית בשיעור של 91% ודרגת אי כושר בשיעור של 100%, שתיהן יציבות.

ביום 14 באוגוסט 2025 הוגשה הצעת הממונה לביטול ההליך וזאת לנוכח מחדלי היחיד ונסיבות הסתבכותו של היחיד. בהצעה נטען כי היחיד נטל הלוואות רבות תוך כדי הטעיית נושיו ומסירת מידע כוזב, אשר גרם להם לאשר את מתן ההלוואות. עוד נטען כי היחיד המשיך ליטול הלוואות אף שידע שהוא מתקיים מקצבת נכות בלבד, וכי אין ביכולתו לעמוד בהתחייבויות שנטל על עצמו.

ביום 2 בספטמבר 2025 הגיש היחיד תגובה להצעת הממונה ובמסגרתה טען כי הוא לא פעל בחוסר הגינות כלפי הנושים, שכן מדובר בנושים "חזקים" שיודעים היטב את מצבו הרפואי ומקור הכנסותיו. משכך, עתר היחיד ליתן לו הפטר לאלתר.

ביום 10 בספטמבר 2025 התקיים דיון בעניינו של היחיד ובנוכחותו, במסגרתו הממונה חזר על המלצתו לביטול ההליך וציין שהיחיד לא פעל להשלים את כל המסמכים שנתבקשו.

לפיכך, ניתנה ליחיד ארכה להמצאת המסמכים החסרים עד ליום 15 באוקטובר 2025, והוריתי שלאחר מכן בעלי התפקיד יגישו המלצה עדכנית לתיק.

ביום 5 בנובמבר 2025 הודיעה הנאמנת שהיחיד עדיין לא המציא את כלל המסמכים המהותיים שנתבקש להעביר. הנאמנת חזרה וציינה שבסמוך לאחר מתן ההפטר בהליך הקודם, משנת 2018 ועד לפניית היחיד להליך דנן, נטל היחיד הלוואות רבות, עד אשר בשנת 2020 החלו הנושים לנקוט בהליכים משפטיים לצורך גביית החובות, וכי אין זה מקובל על הדעת כי אדם שקיבל הפטר ישוב וייקלע בתוך פרק זמן קצר לחובות משמעותיים, תוך שהוא תולה זאת במצבו הנפשי ובהתנהלותם של התאגידים הבנקאיים המתירים לו ליטול הלוואות.

בנוסף, הודיעה הנאמנת שהיחיד מוסיף לצבור חובות חנייה בחסות ההליך.

לפיכך, חזרה הנאמנת על עמדתה לפיה יש להורות על ביטול ההליך בעניינו של היחיד.

הבקשה הועברה לתגובת היחיד, ובחלוף המועד שנקבע לכך ולאחר שלא הוגש דבר, ניתן פסק דין זה.

לאחר שעיינתי בחומר בתיק ושמעתי את טענות הצדדים, אני מוצאת כי יש להורות על ביטול ההליך וביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד, מהטעמים שלהלן.

כאשר מדובר בבקשת יחיד ובהתאם לסעיף 183 לחוק, בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול ההליך אם התקיים אחד מאלה:

נמצא פגם ערכי בהתנהלות היחיד בהליך, באופן שמתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) לחוק – קרי, אם היחיד נהג בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההליכים, או לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה, או הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלת הפרעון; או - שהיחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי; וכאשר בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של ההליכים (ראו לעניין זה גם בספרם של עודד מאור ואסף דגני, הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', (2019), עמ' 377).

במקרה דנן, היחיד לא עמד בחובותיו הבסיסיות במסגרת ההליך, ובפרט לא המציא את כלל המסמכים המהותיים שנדרש למסור לצורך בירור מצבת חובותיו ויכולותיו הכלכליות. מחדל מתמשך זה, כשלעצמו, פוגע ביכולת לנהל את ההליך בשקיפות ובהגינות כנדרש.

זאת ועוד, התברר כי מיד לאחר שקיבל היחיד הפטר במסגרת ההליך הקודם, שב ונטל הלוואות רבות, ביודעו שלא יוכל לעמוד בהחזרים. יצירת חובות חדשים בהיקף משמעותי בתוך פרק זמן קצר ביותר לאחר קבלת ההפטר, לא מתיישבת עם תכלית החוק ולא עולה בקנה אחד עם חובתו של היחיד לנהוג בתום לב.

היחיד מייחס התנהלות זו למצבו הנפשי ולטענתו כי גורמים בנקאיים או חוץ בנקאיים אפשרו לו לקבל הלוואות.

אין בטענות אלה כדי להצדיק נטילת התחייבויות רבות שעה שהיחיד ידע, או שהיה עליו לדעת, כי אינו מסוגל לעמוד בהן, במיוחד היות שהוא מתקיים מקצבת נכות בלבד. לכך מתווספת העובדה כי גם בתקופת ניהול ההליך ממשיך היחיד וצובר חובות חדשים בחסות ההליך.

מהאמור לעיל עולה, שהיחיד לא מפנים את היותו בהליך ואת חובותיו על פניו, וכן לא מפנים את חובת תום הלב ואת העובדה שאינו יכול ליטול הלוואות בלי לוודא שיוכל לעמוד בהחזרים.

התנהלותו של היחיד לאורך ניהול ההליך מהווה התנהגות בחוסר תום לב, שכן מחד היחיד נהנה מההגנות שהוענקו לו מכוח צו פתיחת ההליכים, ומאידך הוא פועל בניגוד לחוק, כפי שפורט לעיל.

לפיכך, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניין היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלו, ההגבלות אשר הושתו בגדר הצווים לפתיחת הליכים – מבוטלות.

צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים מהיום.

ככל שירצה היחיד להגיש בקשה עיקרית חדשה, עליו לעשות זאת בתנאים שנקבעו בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (2.4.2014) (להלן – "הלכת אלקצאצי"), ותוך הפקדת סך של 6,000 ₪ לקופת הממונה תוך צירוף פסק דין זה.

יצוין, כי הלכת אלקצאצי אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח - 2018 [ראה רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.2021)].

כספים שהצטברו בקופות היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981, או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה היא תחולק בין נושי היחיד, בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ח חשוון תשפ"ו, 19 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.