פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

בתאריך 17.12.2020 הוגשה על ידי היחיד, יליד X.X.1954, בקשה למתן צו פתיחת הליכים שבה נטען כי הינו חב ל – 7 נושים סך של 4,480,408 ₪.

כנגד החייב הוגשו 6 תביעות חוב בסך כולל של 5,365,445 ₪ (בדין רגיל) שלאחר בדיקתם אושר סך של 4,718,413 ₪ (סך של 580,019 ₪ בנשייה מובטחת ; סך 1,543,859 ₪ בדין נדחה ; 2,594,535 ₪ בדין רגיל).

בתאריך 9.6.2021 ניתן על ידי הממונה צו לפתיחת הליכים אשר קבע כי היחיד פטור מתשלומים לקופת הנשייה החל מיום 10.7.2021, בשל היעדר פוטנציאל השתכרות עקב גילו ומצב בריאותו הקשה, בגינו הוכר על ידי המל"ל בדרגת נכות צמיתה ואובדן כושר השתכרות של 100% (ראה : עמוד 8 לדו"ח הנאמן מיום 22.3.2020 ; סעיף 16 לדו"ח הנאמן מיום 30.4.2025 ; סעיף 21 לדו"ח הנאמן מיום 10.9.2025).

מדו"ח ממצאי הבדיקה מטעם הנאמן מיום 22.3.2020 עולה כי עיקר תביעות החוב אשר הוגשו כנגד היחיד היו מטעם גופים מוסדיים, כאשר חובותיו העיקריים הינם כלפי רשות המיסים (מס הכנסה חיפה) בגין חוב נטען בסך כולל של 5,037,262 ₪, אשר נוצר בתאריך 14.6.2020 (חוב ראשון ע"ס 4,457,243 ₪ וחוב שני בסך של 580,019 ₪), ובגין חוב נטען נוסף בסך של 217,235 ₪ כלפי המוסד לביטוח לאומי בגין חוב שנוצר בתאריך 15.6.2021.

עוד עלה מהדו"ח כי סך ההכנסות החודשיות של משפחת היחיד עמד ע"ס של 9694 ₪ לחודש, שמתוכם 6794 ₪ מקצבאות נכות של היחיד, בעוד ששיעור ההוצאות הממוצע של התא המשפחתי עמד ע"ס של 10,209 ₪.

מדו"ח הנאמן וכן גם מדיווחים אשר הוגשו על ידם בהמשך התנהלות ההליכים עולה כי על שם היחיד רשומה דירת מגורים בגודל 65 מ"ר ברחוב XXX בשכונת "XXX" בעיר XXX (גוש XXX חלקה XXX תת חלקה XXX), אותה רכש מחברת "עמידר" בשנת 2016 תמורת סכום של 230,000 ₪, וכי רשות המיסים הטילה שעבוד על הדירה בשנת 2016.

עוד עלה מדו"חות הנאמן כי בתאריך 24.2.2016 נרשם על הדירה משכון/שעבוד, אשר מועד סיומו חל בתאריך 24.2.22, וכי לא בוצעה הערכת שווי עדכנית של ערך הדירה באמצעות שמאי מקרקעין, הואיל וקופת הנשייה ריקה, דא עקא, מבדיקת עסקאות דומות שבוצעו באזור, שאותה ביצע הנאמן באתר האינטרנט של רשות המיסים, עולה כי נכון ליום 8.9.2025 שווי הדירה ב"שוק החופשי" מוערך בסכום של 1,240,000 ₪ (על פי אומדן).

במענה לטענות הנאמן והממונה טוען היחיד כי ככל שיוחלט על מימוש דירת מגוריו, הרי שיש לקבוע בעניינו דיור חלוף למשך תקופה של 4 שנים בהתאם להוראות סעיף 229(ד)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018.

בנוסף לכך, נטען על ידו כי רישום הדירה לא הושלם, משום שעל פי הסכם רכישת הדירה מחברת "עמידר" עולה שלצורך השלמת הרישום הינו מחויב להחזיק בדירה למשך תקופה של חמש שנים רצופות.

מתגובת רשות המיסים (מס הכנסה) מיום 13.3.2024 עולה כי בתאריך 27.3.2023 נעשתה פנייה בכתב מטעמו של ב"כ החייב למשרד פקיד השומה בחיפה, בה ציין כי היחיד אינו בעל עסק עצמאי מאז שנות התשעים, אולם בתשובת פקיד השומה מיום 28.3.2023 הובהר כי תקופת ההשגה על גובה השומה חלפה לפני שנים רבות מאוד, ולכן מדובר בחוב חלוט שאין בית המשפט של חדלות פירעון מוסמך להתערב בו.

עוד נטען על ידי רשות המיסים כי בתאריך 14.6.2021 הוגשו על ידי מס הכנסה/רשות המיסים שתי תביעות חוב בסך כולל של 4,457,243 ₪ (תביעת חוב אחת ע"ס 3,877,224 ₪ (2,333,365 ₪ בדין רגיל והיתרה בגין קנסות) ותביעת חוב משלימה ע"ס 580,019 ₪ (בנשייה מובטחת).

עם זאת, צוין בתגובת מס הכנסה, כי לפנים משורת הדין, רשות המיסים/ מס הכנסה מסכימה להסרת השעבוד אשר הוטל על הדירה ולמחיקת תביעת החוב ע"ס 3,877,224 ₪ כפוף להבטחת התשלום בתביעת החוב בנשייה מובטחת ע"ס 580,019 ₪ (ראה גם דברי ב"כ הנאמן מיום בעמוד 3 שורות 12-16 ; דברי ב"כ רשות המיסים בעמוד 4 שורות 24-25 לפרוטוקול מיום 14.9.2025).

דיון והכרעה :

כאמור מעלה, אין מחלוקת על כך שבעניין זה היחיד נעדר פוטנציאל השתכרות בשל גילו המבוגר ובשל מצבו הבריאותי, ולכן, אין מקום לקבוע חובת תשלומים לטובת קופת הנשייה, אלא לבחון את האפשרות ליתן צו שיקום על יסוד רכיב הנכסים בלבד.

ככלל, להליכי חדלות הפירעון קיימות שלוש תכליות מרכזיות – האחת, מתן אפשרות ליחיד אשר נקלע לחובות לפתוח "דף חדש" בחייו; השנייה, הגנה על זכותם הקניינית של הנושים באמצעות כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין נושיו ; והשלישית, הגנה על האינטרס הציבורי של קיום חיי מסחר תקינים.

שלוש תכליות אלה עומדות בעינן בכל אחד משלבי הליך פשיטת הרגל ועל בית המשפט של פשיטת רגל להעמידן לנגד עיניו בהחלטותיו השונות לרבות בהליכי הפטר (ראה :רע"א 56309-03-25עו"ד מאיר הלר (נאמן) נ' אבנר חיימוב ואח'מיום 28.3.2025).

הליכי חדלות הפירעון אמורים לאזן בין השאיפה להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים, תוך חלוקה צודקת ויעילה של נכסי החייב לבין שמירה על יכולתו של החייב להתקיים בכבוד חרף חובותיו, ותוך שמובא בחשבון גם האינטרס בשיקומו (ראה :רע"א 8498/22חיים ואלישבע שיינקר נ' עו"ד אביב פריצקי ואח'מיום 19.2.2023).

בית המשפט של חדלות פירעון רשאי לגלם זכויות בנכס, ולהוסיף את סכום הגילום לתוכנית הפירעון אך ורק במקרה שבו מתקיימת הסכמה מפורשת של כלל הצדדים לגילום הנכס ולגובה הסכום המגולם,או כאשר קיימת הסכמה להסמיך את בית המשפט לקבוע בהתאם לשיקול דעתו את גובה הסכום המגולם, וכן גם את זכויות היחיד בנכס אולם ככל שאין הסכמה בנוגע לסכום המגולם הרי שעל בית המשפט של חדלות הפירעון להורות על מימוש הנכס (ראה: עחדל"פ (מחוזי חיפה)אחמד ג'בארין נ' הממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה ואח' מיום 26.1.2025).

למרות שהיחיד ורשות המיסים ניהלו ביניהם מו"מ ממושך מחוץ לכותלי בית המשפט בעניין הפחתת חובו של היחיד כלפי הנושים (ראה : בקשות היחיד מהתאריכים 20.10.2022, 4.12.2022, 13.2.2022, 2.4.2023), ולמרות שרשות המיסים קיבלה בסופו של יום את עמדת היחיד שלפיה חובו העיקרי כלפיה נמחק (ראה : סעיף 17 לבקשת היחיד מיום 2.4.2023), ואף הסכימה לכך שהנאמן יפעל למימוש הכנס ולקבלת חלקה היחסי בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בדין תוך הבטחת מעמדה כנושה מובטח (ראה : סעיף 21 לתגובת מס הכנסה מיום 13.3.2024), הרי שהצדדים לא הגיעו בסופו של יום ל"עמק השווה", בין אם על פי המתווה המוצע על ידי רשות המיסים, ובין על פי המתווה המוצע על ידי היחיד, אשר עיקרו קביעת צו תשלומים מוסכם בסכום מופחת כאמור בתגובת היחיד מיום 22.7.2024 (ראה : סעיף 18 לבקשה ; סעיפים 5 ו – 6 לתצהיר).

בהינתן גילו של היחיד והיעדר פוטנציאל השתכרות בשל מצבו הבריאותי והתעסוקתי ניתן היה לשקול הפטר לאלתר ליחיד או לחילופין לקבוע צו שיקום בשיעור מופחת, דא עקא, שלאור סכומי החוב הגבוהים של היחיד כלפי נושיו ומחדליו המתמשכים, יש מקום לקבל את עמדת רשות המיסים שלפיה מימוש דירת מגוריו של היחיד חיונית לצורך הגדלת שיעור הפירעון חובו כלפיה, ובפרט משמדובר בדירה ישנה אשר שוויה נמוך באופן יחסי.

על פניו, היה מקום לשקול סידור המגורים חלופי ליחיד למשך תקופה של ארבע שנים כפי שציין היחיד בתגובתו מיום 23.6.2022, אולם בשל גילו ומצבו הבריאותי הקשה של היחיד, מן ראוי להתחשב ביתר שאת בנסיבותיו המיוחדות של היחיד, ולאפשר לו סידור מגורים חלוף בנכס לכל ימי חייו, ולאפשר את מימוש זכויותיו בדירת המגורים לאחר פטירתו. באופן זה, תוקנה לנאמן המחאת זכות במסגרת הליך זה (ראה :פש"ר (מחוזי חיפה) 255/08רימון קמחי נ' כונס הנכסים הרשמימיום 5.11.2015) וזאת משום שהותרת קורת גג ליחיד בערוב ימיו גוברת על אינטרס השאת הגבייה של נושיו (ראה :פש"ר מחוזי חיפה) 255/08רימון קמחי נ' כונס הנכסים הרשמי מיום 5.11.2015 ; חדל"פ (שלום חיפה) 59040-11-21יהודית טוויטו נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה מיום 12.2.2023 ; חדל"פ (שלום חיפה) 62073-07-20 ענת בלן פאפורה נ' הממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה ואח' מיום 23.5.2025).

צו השיקום :

ניתן ליחיד צו שיקום וצו הפטר מותנה בכפוף להמחאת מלוא זכויותיו בדירת מגוריו לידי הנאמן לאחר פטירתו של היחיד (והשלמת רישום זכותו בירושה).

לאחר הגיע מועד המימוש, יהיה על הנאמן לפעול למימוש זכויותיו של היחיד בדירת המגורים בדרך של מכירה, כיסוי החובות (קרן החוב ליום צו פתיחת ההליכים עם תוספת כאמור בסעיף 235(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי), וחלוקת יתרת התמורה שתיוותר ליורשי היחיד. לצורך כך יגיש הנאמן בתוך 14 ימים צו פורמאלי לצורך רישום הערה מתאימה במרשם הרלוונטי.

מובהר כי מתוך סכום מכירת הדירה יועבר לידי רשות המיסים הסכום אשר סווג במעמד של נשייה מובטחת בסך של 580,000 ₪, בעוד שיתרת הסכום ממכירת הדירה תחולק בין הנושים, אשר חובותיו של היחיד כלפיהם סווגו במעמד של דין רגיל, עד לסכום שאותו אישר הנאמן לאחר בדיקת תביעות החוב בסך כולל של 1,543,859 ₪.

יודגש כי על אף האמור מעלה, היחיד רשאי להגיש בכל עת שימצא לנכון הצעה להסדר חוב לאישור כלל הנושים (לעניין האפשרות להגיע להסדר חוב גם לאחר צו השיקום ראה: רע"א 3291/24 אמיר וקרן כהן נ' עו"ד אמיר נהיר (נאמנת) ואח' מיום 8.10.2024).

ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ו, 05 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.