פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

לפניי בקשה של הנאמנת לביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה:

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1. ביום 28/11/23 ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת היחיד, במסגרתו לא הושת עליו תשלום חודשי, ועו"ד כרמית נעמן מונתה כנאמנת בהליך.

    

2. ביום 13/02/25 הוגשו דוחות בעלי התפקיד מהם עולה כי עסקינן ביחיד כבן 30, רווק, המוכר על ידי המל"ל כבעל נכות רפואית צמיתה בשיעור של 55% ונעדר כושר עבודה באופן מלא לצמיתות ומתקיים מקצבת נכות בסך של כ- 4,800 ₪. היחיד נעדר נכסים והוא מתגורר בשכירות וזכאי לסיוע בשכר דירה בסך של כ- 700 ₪.

    

3. בעניינו של היחיד הוגשה תביעת חוב אחת, ש הנושה, חסאן בסתוני, אשר אושרה על סך של 116,861 ₪. ממצאי הבירור העלו כי החוב נוצר בשנת 95, עת היחיד שכר את שירותיו של הנושה כעו"ד ולא שילם לו את שכר טרחתו. החוב מבוסס על פסק דין פסוק.

    

4. ראוי עוד לציין כי הנושה הנ"ל הגיש בתחילת תקופת הביניים בקשה לביטול ההליך, בשל נסיבות יצירת החוב, אשר נדחתה.

    

5. ממצאי הבירור העלו כי היחיד הסתלק שנת 20/15, מעיזבון אימו, שכלל דירת מגורים, כאשר לטענתו עשה זאת על מנת לאפשר לאביו להמשיך ולהתגורר בבית.

    

6. בשים לב למצבו האישי והכלכלי והעובדה שהיחיד נעדר כושר השתכרות, ובשים לב למועד ההסתלקות מהעיזבון, המליץ הממונה בדו"ח שהוגשו מטעמו על מתן הפטר לאלתר ליחיד מחובותיו ואילו הנאמנת המליצה על ביטול ההליך בעניינו וזאת בשל התנהלותו של היחיד עת הסתלק מעיזבון אימו בהיותו שרוי בחובות אשר לטענתה מעיד על חוסר תום לב.

    

7. במעמד הדיון שהתקיים לפניי ביום 17/02/25, טענה ב"כ הממונה כי לאחר בחינה נוספת של נתוני התיק, עלה כי מאחר והיחיד היה בהליך חדלות פירעון קודם, מאז הסתלק מעיזבון אמו ועד היום, תקופה שעל פי הפסיקה מקפיאה את המועדים הקבועים בחוק חדלות פירעון לצורך ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה, הרי שניתן לעתור בבקשה לביטול הפעולה וביקשה היא לשנות את ההמלצה כך שלצורך הפטרו של היחיד יהיה עליו לגלם את שווי זכויותיו בעיזבון אמו.

    

8. בעלי התפקיד טענו כי היחיד הסכים במסגרת ההליך הקודם לגלם את שווי זכויותיו בעיזבון אימו בסך של 60,000 ₪, כאשר הוא היה נעדר כושר השתכרות גם אז, אך היחיד לא עמד בתוכנית שנקבעה בעניינו וההליך בוטל.

    

9. במעמד הדיון, הציע היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 60,000 ₪ לצורך קבלת הפטר, אך ביקש אורכה של 90 יום על מנת לבדוק אפשרויות מימון מבני משפחה, והנושה הסכים בהמלצתי להצעתו של היחיד, אך הבהיר כי ככל והיחיד יודיע שאין בכוונתו לעמוד בתשלום, תינתן הוראה לביטול הפעולה ומימוש זכויותיו בעיזבון.

    

10. לנוכח האמור, נדחה הדיון וניתנו הוראות לקידום ההליך.

     

11. לאחר שהודיע היחיד שאין ביכולתו לעמוד בהסדר המוצע, ואף עתר לביטול ההליך, ובשים לב לאמור לעיל ולהחלטה שניתנה במעמד הדיון ולעמדת הנושה היחידה בהליך, הגישה הנאמנת ביום 25/06/25 בקשה לביטול פעולה גורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

     

12. הנאמנת טענה כי אימו של היחיד נפטרה ביום 16/09/14, כאשר היא התגוררה בחייה בנכס בבעלות משותף שלה ושל בעלה, הנמצא ברחוב XXX בXXX, הידוע כגוש XXX חלקה XXX (להלן: "הנכס").

     

13. ממצאי הבירור העלו כי ביום 08/02/15, הסתלק היחיד מעיזבון אימו המנוחה בעת שהוא היה שרוי בחובות, כאשר חלקו הינו 1/16 מהזכויות בנכס.

     

14. הנאמנת טענה כי מרוץ הזמנים בנוגע לביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה או ביטול הענקה, לפי פקודת פשיטת הרגל, נעצר ככל והיחיד נכנס להליך, כך שמרוץ הזמנים בעניין זה נעצר בין השנים 2017-2022, במועדים בהם התנהל הליך קודם בעניינו של היחיד ועד שבוטל. היחיד הגיש בקשתו בתיק דנן ב- 28/11/23. על כן, טענה הנאמנת כי ממועד ההסתלקות בניכוי התקופה שבה התנהל ההליך הקודם בעניינו של היחיד, טרם חלפו 7 שנים, ועל כן עתרה היא להורות על ביטול ההענקה אשר גורעת נכס מקופת הנשייה.

     

15. הנאמנת טענה כי היחיד הסתלק מהעיזבון בהיותו שרוי בחובת, שעה שהחוב נוצר בשנת 95, וההסתלקות נעשתה במטרה להבריח את הנכס מהנושה.

     

16. היחיד בתגובתו מיום 04/07/25 טען כי ההסתלקות נעשתה כדין, כאשר הוא וכל יתר אחיו הסתלקו מהעיזבון בתום לב על מנת לאפשר לאביהם להתגורר בנכס וכי לפני מספר שנים האב העביר את הנכס במתנה לביתו, שהינה אם חד הורית לילד עם מוגבלות.

     

17. היחיד עוד טען בעלמא כי פעולת ההסתלקות התיישנה ביחס למועדים הקבועים בסעיף 221 לחוק.

     

18. המשיב, אביו של היחיד, לא הגיש תגובתו לבקשה על אף שהיא הומצאה לו כדין.

     

    דיון והכרעה:

     

19. לאחר שעיינתי בבקשה ובנימוקיה, בתגובת היחיד ובנתוני התיק, ובהעדר תגובה מטעם המשיב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול פעולה להתקבל והכל מהנימוקים שיפורטו להלן:

     

20. סעיף 221 לחוק קובע: "בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו (בסימן זה – פעולה להברחת נכס); בבוא בית המשפט להורות כאמור, רשאי הוא להביא בחשבון אם מי שהנכס הועבר אליו קיבל אותו בתום לב."

     

21. התנאים לביטול הפעולה הם מצטברים ויש צורך שכולם יתקיימו ותפקידו של בית המשפט לבחון האם במקרה זה מתקיימים כל התנאים שנקבעו בחוק כאמור.

     

22. ראשית, פעולה הגורעת נכס מן הקופה היא כל מעשה של הוצאת נכס מתוך מסת נכסי היחיד לצד שלישי, ללא תמורה או בתמורה שאינה נאותה, כאשר, הסתלקות היחיד מירושת אימו הינה פעולה אשר תוצאתה הובילה לגריעת זכויותיו בעיזבון מקופת הנשייה, ויש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה. (בעניין זה ראו פש"ר (מחוזי ת"א) 1427/00, בש"א 16597/03 שפורן נ. טןרנר ז"ל פורסם בנבו 2.5.04)

     

23. מטרת החוק הינה למנוע מיחיד לעשות פעולות בנכסיו באופן הפוגע בנושים. היחיד במקר דנן קיבל זכויות בנכס מכוח ירושת אימו, והסתלק מהן לטובת אביו, ללא תמורה. היחיד עשה זאת תוך פגיעה בזכות הנושה לקבל את המגיע לו ואין נפקא מינה אם ההענקה בוצעה כדין ובתום לב על מנת לאפשר לאביו להתגורר בנכס, כאשר זכויותיו של אב היחיד אינן גוברות על זכות הנושה לקבל את המגיע לו, כאמור.

     

24. היחיד היה חייב כספים לנושה, מכוח פסק דין, גם אם מכחיש הוא עד עצם היום הזה את קיומו של החוב, כאשר בנסיבות עסקינן, היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו.

     

25. אמנם סעיף 221 אינו מתנה את ביטול הפעולה בהיות היחיד חדל פירעון, אך למעלה מן הצורך יש להדגיש כי בענייננו, החוב נוצר בשנת 95, הרבה לפני ביצוע הפעולה, כאשר בעת ביצוע הפעולה היחיד היה נעדר כושר השתכרות ובוודאי יש בכל אלה כדי להוכיח שהיחיד היה חדל פירעון במועד ביצוע הפעולה.

     

26. אכן הנטל להוכחת הכוונה להבריח את הנכס, הינו על הנאמן, אך סבורני כי יש בעצם העובדה שהיחיד היה חדל פירעון במועד ביצוע הפעולה, בשים לב נסיבות יצירת החוב ולעובדה שהיחיד נמנע במשך שנים מלשלמו בכוונה, כפי שעולה מטיעוניו עצמו, אז יש בכך ללמד כי עצם ההסתלקות מהירושה הייתה לצורך הברחת הנכס מהנושה.

     

27. בע"א 1680/03 לוי נ. ברקול, פ"ד נח (6) 841 (2004) נקבע כי קרבת משפחה בין היחיד למי שביצע עימו עסקה מהווה "אות של מרמה" המעביר את הנטל אל היחיד ובני משפחתו. בענייננו היחיד לא הרים את הנטל ואביו אף נמנע מלהגיש כל תגובה לתיק.

     

28. בנוסף לאמור, איני יכולה לקבל את טענת היחיד כי אביו קיבל את הנכס בתום לב, שעה ששומה על אביו של היחיד שהוא ידע על קיומו של החוב, וזאת בשים לב לנסיבות יצרת החוב, והעובדה שאימו של היחיד הייתה חייבת יחד איתו, וכאשר החוב נוצר בעקבות שכירות שירותיו של הנושה כעו"ד, על מנת לייצג את היחיד בהליך משפטי פליל שבגינו הוא אף נידון למאסר בפועל.

     

29. אמנם הפעולה נשוא החלטתי זו בוצעה בשנת 2015, דהיינו כשמונה שנים לפני הגשת בקשתו של היחיד למתן צו לשיקום כלכלי בתיק דנן. יחד עם זאת, איני יכולה להתעלם מהעובדה שהיחיד ניהל הליך פש"ר קודם החל משנת 2017 ועד שנת 2022, אשר בוטל לאחר שהיחיד לא עמד בדרישות ההליך. אינו יכולה לקבל מצב שבו יחיד ייכנס לשעריו של הליך חדלות פירעון, ייהנה מהגנות ההליך, לא יעמוד בדרישות ההליך בהמשך ויוביל לביטול ההליך בעניינו, כאשר לאחר מכן יגיש בקשה חדשה ויטען כי חלפו להם המועדים הקבועים בחוק לביטול פעולה.

     

30. בתמורה להגנות מהן נהנה היחיד בתקופה שבה היה בהליך חדלות פירעון קודם, יש לעצור את מרוץ הזמנים הקבוע במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אחרת התוצאה תוביל פגיעה קשה בנושים ותאפשר ליחידים לנצל את ההליך לרעה, בעניין זה, מפנה אני לכל הפסיקה שהפנו אליה בעלי התפקיד הן במסגרת טיעוניהם במעמד הדיון לפניי והן במסגרת הבקשה לביטול הפעולה.

     

31. לנוכח האמור, שוכנעתי כי מתקיים גם התנאי בדבר הקופה הקובעת לעניין סעיף 221 לחוק.

     

32. לא מצאתי בתגובתו של היחיד כל נימוק או ראיה המעידים אחרת ממה שנקבע לעיל.

     

33. לנכוח כל האמור, ומששוכנעתי כי התקיימו כל התנאים הקבועים בסעיף 221 לחוק, מוצאת אני לנכון לקבל את הבקשה ומורה על ביטול פעולת ההסתלקות של היחיד מעיזבון אימו.

     

34. הנאמנת תפעל ליישום החלטתי זו ולרישום הזכויות על שם היחיד.

     

    ניתנה היום, י"ג אלול תשפ"ה, 06 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.